My Pets - בולדוג צרפתי
בולדוג צרפתי
  • שם מלא: בולדוג צרפתי
  • שם לועזי: French Bulldog
  • ארץ מוצא: צרפת
  • צבע פרווה: לבן, שחור, חום, רבגוני, אפור, קרם, אדום
  • אופי ומזג: נאמן, אינטיליגנטי, ידידותי, רגוע, עקשן, דעתן, שובב
  • גובה: 24 - 35
  • משקל: 8 - 14
  • תוחלת חיים: 11 - 14

בולדוג צרפתי

מבט חטוף:

בולדוג צרפתי (French Bulldog), בעל אוזני העטלף, באופן משונה משגע ביופיו ובעל מראה ייחודי. מבחינה אסתטית, גזעים אחרים, ללא כל צל של ספק, זוהרים וראוותנים יותר אך היופי הוא בעיניי המתבונן. תכונות אופיו ומראהו הופכים את הבולדוג הצרפתי לאחד מבני הלוויה הנפוצים ביותר בעולם (אם כי פחות נפוץ בארץ).

על אף מימדיו הקטנים של גזע זה גופו מוצק, איתן ושרירי. על גופו עוטה את פרוותו היפיפייה והקלה לטיפוח, זו מרמזת על אופיו הקל והנוח. הבולדוג הצרפתי אוהב נורא לשחק עם בעליו אך יסתפק וייהנה גם מרביצה על הספה בסלון.

אהבתו של הבולדוג הצרפתי לשחק לצד גישתו הרגועה משפיעים על פעולות האימון והאילוף. הבולדוג הצרפתי הינו אינטליגנט אך באותו הזמן דעתן ובעל רצון משל עצמו, לכן, אימוניו קלים כל עוד אופיים מהנה ומעניין - אחרת עשוי הכלב לאבד עניין מהר.

הבולדוג הצרפתי אוהב להוות בן לוויה ומשגשג בקיום אינטראקציה תמידית עם בני משפחתו, לכן, זהו לא הכלב המתאים לגידול בגינה בה יבלה את רוב שעות היום. גזע זה אוהב להרעיף אהבה על בני משפחתם בדיוק כפי שאוהב שסביבתו מחזירה לו את אותו היחס בחזרה, ובכללי יסתדרו עם כולם, גם עם ילדים. עם זאת, עם עשויים להיות טריטוריאליים, לתפוס בעלות את בני משפחתם ולפתח רגשות קנאה, במיוחד כלפי כלבים נוספים הנמצאים במשפחה. סוציאליזציה מוקדמת הינה חשובה מאוד עבור הגזע הזה וזאת בכדי לעצב את אישיותו תוך התווית דרך - מה מותר ומה אסור.

בולדוג צרפתיבתמונה: בולדוג צרפתי.

כאשר זר מגיח לביתו של הבולדוג הצרפתי הוא במהרה יתריע לבעליו ולעיתים אף עשוי להיות מגונן על ביתו ובני משפחתו ולכן מהווה כלב התרעה והרתעה נהדר.

ניתן לגדל את גזע זה בדירה, גם אם זו קטנה וללא גינה. שניים - שלושה טיולים ביום בני 15 דקות בממוצע יספיקו ויסייעו בשמירה מפני עודף משקל. יש לספק לכלב סביבה קרה ונוחה, משום שהוא פגיע ועלול ללקות בהתייבשות.

קל מאוד לטפח את הגזע אם כי יש לשים דגש על הפרטים הקטנים. לאחר כל רחצה חשוב מאוד לייבש את כל כפלי עורו (בדגש על כפלי הפנים), נקו את אוזניו לעיתי וגזרו את ציפורניו בהתאם לצורך.

היסטוריה:

הבולדוג הצרפתי המודרני הינו צאצא של כלבי שבט מולוסיאנס (שבט מיוון העתיקה). כלבים אלה פוזרו בתקופת העת העתיקה על ידי סוחרים פניקיים (תושבי פניקיה הקדומה). כלבים אלה אשר הגיעו לבריטניה פותחו למסטיף ולאחר מכן פותח הבולנבייסר.

בימים אלה בבריטניה סוגי ספורט דמים רבים היו נפוצים, ביניהם הלחימה בשוורים, בהם השתתפו גזעים אלה. בשנת 1835 כאשר ספורט הדמים הוצאו מחוץ לחוק באנגליה, גזעים אלה כבר לא היו נחוצים לביצוע תפקידי הלחימה. בכל זאת, החל מ-1800 הוכלאו גזעים אלה עם אחרים במטרה ליצור בני לוויה אלגנטיים, בכדי להקטין את מימדיהם מגדלים הכליאו עם גזעי טרייר שונים בעוד שאחרים הוכלאו עם גזע הפאג. בסמוך ל-1850 הטוי בולדוג (גזע נכחד - תוצר ההכלאות) - הפך לנפוץ ברחבי אנגליה והוצג בתערוכות בשנות ה-60 של המאה ה-19. משקלו של הטוי בולדוג עמד על כ-7.3-11.3 ק"ג עם כי גם כאלה שמשקלם היה נמוך מ-5.4 ק"ג השתתפו בתערוכות גם כן.

טוי בולדוגבתמונה: טוי בולדוג (גזע נכחד). מתוך ויקיפדיה.

באותו הזמן, עובדים לייצור תחרה מהעיר נוטינגהאם הועברו מתפקידם עם הגעתה של המהפכה התעשייתית והחלו להתיישב בנורמנדי, צרפת. עובדים אלה הביאו עימם מגוון רחב של כלבים, כולל בולדוגים מיניאטוריים. כלבים אלה הפכו לפופולאריים בצרפת ומסחר בבולדוגים קטנים מיובאים החל להיווצר, מקורם מאנגליה בה מגדלים שלחו את הבולדוגים שנחשבו לקטנים מדי או עם "פגמים" כגון אוזניים זקופות. בסמוך ל-1860 נשארו מספר בולדוגים מיניאטוריים באנגליה, זאת בעקבות הפופולאריות להם זכו בצרפת ובעקבות הרצון להפקת התועלת המרבית של מייצאי כלבים.

ההכרה בסוג הקטן של הבולדוג בהדרגה הפכה להכרה בגזע חדש בשמו "Bouledogue Francais". גזע זה היה פופולארי נורא והיה מבוקש בקרב גברות, אמנים, סופרים ומעצבי אופנה. עם זאת, רישומים לא נשמרו לאורך התפתחות הגזע שאלה סטו רבות מהשורשים המקוריים של הבולדוג. כפי שהשתנה, יתכן כי טריירים ופאגים הוכלאו עם הגזע בכדי להתנות לו מספר תכונות מראה כגון אוזניים זקופות ועיניים עגולות וגדולות.

גזע הבולדוג החדש הגיע לראשונה לאנגליה בשנת 1893, מהומה פרצה בקרב המגדלים האנגלים אשר חששו מהכלאת הגזעים החדשים (שלא עומדים בתקן הגזע) עם הבולדוג האנגלי. התאחדות הכלבנות תחילת הכירה בגזע החדש כתת קבוצה של הבולדוג האנגלי הקיים. מספר מגדלים אנגלים בתקופה זו הרבו את הבולדוג הצרפתי בכדי להחיות מחדש את גזע הטוי בולדוג.

ב-10 ליולי, 1902, בביתו של פרדריק וו.קוזנס (Frederick W. Cousens) נערכה פגישה בכדי להקים מועדון גזע לבולדוג הצרפתי. המועדון הוקם במטרה להוות גוף אינדיבידואלי שבו יכירו בגזע כגזע נפרד. תקן הגזע שעליו התבססו היה זהה לתקנים הקיימים כבר בארצות הברית, צרפת, גרמניה ואוסטריה. לבסוף, חרף התנגדותם של מגדלי הבולדוג מיניאטורי (טוי טרייר) והבולדוג האנגלי, בשנת 1905 הכירה ההתאחדות האנגלית לכלבנות כגזע נפרד, תחילה הוא בשמו " Bouledogue Francais" ובשנת 1912 השם שונה לבולדוג צרפתי.

בארצות הברית, הגזע כבר הוצג לראשונה בשנת 1896 בתערוכת כלבים, שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1898 הוכר כגזע נפרד גם בהתאחדות האמריקאית לכלבנות.

מזג ואישיות:

הבולדוג הצרפתי הינו גזע חכם, אוהב ושובב. גזע זה ישמח לבלות זמן רב עם בני משפחתו אך בו זמנית הינו דעתן ובעל רצון משל עצמו. אופיו הופך את תהליך האילוף למאתגר אך בעזרת חיזוקים חיוביים בלבד (צ'ופרים, משחקים ואף סתם מילה טובה). אילוף בשיטה אגרסיבית ככל הנראה תשיג את התוצאה ההפוכה ועשויה לגרום לבעיות התנהגות מצד הכלב.

הבולדוג צרפתי עם ילדים וחיות מחמד אחרות:

בסרטון: בולדוג צרפתי משחק חברו החתול.

הבולדוג הצרפתי מסתדר עם ילדים אך לא מומלץ לגידול לצד פעוטות או ילדים קטנים מדי. כפי שההיגיון הבריא אומר אין להשאיר ילדים קטנים עם הכלב ללא כל השגחה, ולאו דווקא עם הבולדוג צרפתי אלא עם כל כלב אחר.

חשוב מאוד ללמד את הילדים כיצד לקיים אינטראקציה עם הכלב, הציבו גבולות לילדכם, מנעו משיכה של איברי הכלב או הפתעתו בזמן השינה או האוכל.

במידה וגזע זה עבר תהליך סוציאליזציה מוצלח בתקופות הגורות, הבולדוג צרפתי יכול להסתדר נהדר עם כלבים וחתולים אחרים, עם זאת, כאלה המפונקים מדי עשויים לגלות קנאה כלפי הכלבים הנוספים והבעלים.

טיפול:

הבולדוג הצרפתי לא זקוק לאימון רב, הם לא נחשבים כאנרגטיים,על אף פי שתמיד ישנם יוצאים מן הכלל. למרות זאת, בכדי לשמור על משקל גוף תקין, מלבד טיולי ה"שחרור" הצואה, מומלץ ללכת איתם מעט יותר ולשחק עימם בגינה. בולדוגים צרפתיים רבים נהנים משעת משחק ו"יבזבזו" חלק גדול מזמנם בביצוע פעילויות שונות.

גזע זה נוטה לסבול מתשישות חום (התייבשות) ולכן לא מומלץ לקיים כל פעילות עימו מחוץ לבית בטמפרטורות גבוהות. הגבילו את ההליכות והמשחקים לבוקר המוקדם או לשעות הערב.

גורי בולדוג צרפתי משחקים"הבולדוג הצרפתי אוהב נורא לשחק עם בעליו אך יסתפק וייהנה גם מרביצה על הספה בסלון."

כאשר מאלפים ומאמנים את הבולדוג הצרפתי, יש לקחת בחשבון שהם אינטליגנטיים ולהוטים לרצות את בעליהם אך באותו הזמן הינם דעתנים ובעלי רצון משלהם, משמע, הם עשויים להיות עקשנים. טכניקות רבות בסגנון חיזוקים חיוביים מצליחים עם הגזע הזה, לכן, אין להתייאש גם אם מרגיש כי המצב אבוד. בכדי לגרות את סקרנותו של כלביכם נסו להפוך את חווית האילוף למשחק כיפי מלא בצ'ופרים (חטיפים ומשחקים).

ניתן להיעזר בכלוב רשת בתקופת הגורות של הבולדוג הצרפתי כאשר אינכם בבית, זאת בכדי למנוע הסבת נזק לחלל הבית ויותר חשוב לבריאותו של הכלב (בליעת חפצים מסוכנים).

בדומה לשאר הכלבים, סוציאליזציה מוקדמת הינה חשובה מאוד בתקופת הגורות. תהליך מוצלח יעצב היטב את דמותו של הכלב לכדי כלב ממושמע, ידידותי ולא תוקפני. חשפו את כלביכם מהר ככל הניתן (בהמלצת הווטרינר) לסיטואציות שונות, חוויות, מראות, צלילים, אנשים, כלבים וחיות מחמד אחרות.

טיפוח:

טיפוחו של הבולדוג הצרפתי נחשב לקל ולא דורש זמן רב. הברשות מזדמנות הינן מומלצות לשמירה על מראה ובריאות הפרווה, רמת נשירת הפרווה של גזע זה נחשבת לבינונית.

מומלץ להתחיל עם תהליך הטיפוח כבר מגיל צעיר וזאת בכדי להרגילו. הפכו את תהליך הטיפוח לחיובי ומהנה ובסופו חתמו עם צ'ופר. נצלו את ההזדמנות להתעסק בגופו של הכלב ולחפש אחר פצעים, פריחות או דלקות שונות על גבי העור. שימו לב לעיניו, אוזניו ושיניו בעיקר וחפשו אחר סימנים חשודים זאת לצד מעקב אחר שינויי התנהגות קיצוניים, במידה ואלה מופיעים היוועצו עם וטרינר בהקדם האפשרי!

מומלץ לנקות את אוזניו של הבולדוג הצרפתי בעזרת צמר גפן ספוג בתמיסת אוזניים ייעודית לכלבים בלבד. אין להשתמש במקלות אוזניים ולנקות את האוזן התיכונה אלא החיצונית בלבד. בהמצאות דלקות פנימיות יש לגשת לווטרינר להמשך קבלת טיפול רפואי הולם.

בדרך כלל הבולדוג צרפתי לא שוחק את ציפורניו באופן טבעי ולכן יש לגזור את ציפורניו על בסיס קבוע. במידה וניתן לשמוע את הציפורניים נוקשות על גבי הרצפה ניתן להסיק כי זוהי העת לגזור את ציפורניו. גזירה ללא כל ניסיון עשויה לגרום לדימום ולחוסר שיתוף פעולה עתידי של הכלב בעתיד, לכן, בהעדר הניסיון המתאים יש להיעזר בווטרינר/ית מוסמכ/ת או בספר/ית מקצועי/ת.

את כפליו באזורים הפנים יש לנקות ולייבש על מנת למנוע זיהומים בקטריאליים. לאחר כל רחצה של הכלב עברו בעדינות וביסודיות בכל הכפלים ועמלו ביבושם. מומלץ לקלח את הכלב בהתאם לצורך אם כי יש להימנע ממקלחות עם סבון לעיתים תכופות מדי - זאת מפני ששימוש בסבון פוגע בשכבת השומן המגנה על עורו של הכלב.

תזונה:

בולדוג צרפתי מפונק ולא פעיל יהפוך במהרה לבעל עודף משקל. לצד מזון איכותי שלבו פעילות גופנית על בסיס יומי (לא מאומצת מדי) והגבילו את כמות המזון על סמך המלצות היצרן.

כמות המזון המומלצת ליום לגזע זה משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה לבולדוג צרפתי אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים),  לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם.

מאפיינים פיזיולוגיים:

מבנה גוף:

הבולדוג הצרפתי הינו גזע קטן מימדים בעל מבנה גוף קומפקטי, איתן ושרירי, ראשו גדול ומרובע ומצחו מעוגל. החרטום הינו רחב וקצר, אפו שחור אם כי עשוי להיות בהיר יותר בפריטים בהירים. עיניו עגולות ובולטות וצבען כהה. אוזניו דומים לאוזני העטלף הינן זקופות, רחבות בבסיסן והופכות לצרות יותר ויותר עד לקצה האוזן - מבנה המקנה צורת אוזן משולשת. עורו רפוי ויוצר קמטים באזור הפנים והכתפיים.

מימדי גוף:

זכר הבולדוג צרפתי נישא לגובה של כ27-35 ס"מ ומשקלו נע בין 9-14 ק"ג בעוד שהנקבה נישאת לגובה של כ-24-32 ומשקלה נע בין 8-13 ק"ג.

פרווה:

בולדוג צרפתיפרוותו של הבולדוג הצרפתי קיימת במגוון רחב של צבעים ומרקמים.

פרוותו של הבולדוג הצרפתי הינה קצרה, חלקה, מבריקה ועדינה. עורו רפוי ומקומט במיוחד באזור הראש והכתפיים ומרקמו רך.

פרוותו של הגזע קיימת במגוון צבעים ומרקמים, ביניהם: חד צבעי, דו צבעי, מנומר, חום, קרם, שחור, חום - אדמדם, אפור ועוד.

בריאות ותוחלת חיים:

כבעלים פוטנציאליים לגזע הנפלא בולדוג צרפתי עלינו להכיר בפגמים ומחלות גנטיות אשר מאפיינות את הגזע גם אם אלה לא תמיד שכיחים.

תוחלת חייו של הבולדוג הצרפתי נעה בין 11-14 שנים.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן  נדירות):

  • מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה).
  • סינדרום ברכיצפלי.
  • מחלת וון וילברנד.
  • אלרגיות.
  • מחלת דיסק בן-חולייתי כלבים
  • שפה שסועה
  • חיך רך מוארך.

במידה ונמצאה טעות בדף זה, אנא עדכן אותנו בהקדם דרך טופס יצירת קשר (ראה צור קשר או לחץ כאן).