בול טרייר

מבט חטוף

הבול טרייר הלבן, הצבעוני והמיניאטורי הינו גזע שמאופיין במבנה גוף שרירי ובראש שטוח ו"ביצתי" וניחן באינטליגנציה גבוהה יחסית. כלב זה בעל מזג תוקפני כלפי אנשים זרים, כלבים וחיות מחמד אחרות אך כיפי, נאמן, מגונן, חברותי ואוהב את בעליו. מומלץ לגדלו במשפחה בה אין פעוטות או ילדים קטנים. בשל אופיו התוקפני כלפי זרים נחשב לכלב שמירה טוב.

הבול טרייר פעיל ונמרץ עוד כשהוא גור ועד לזקנה. גזע זה מתאים לשילוב במשפחה פעילה אשר תאפשר לו לפרוק את האנרגיה הרבה ולשחק עימו בכל עת. חשוב לציין כי הכלב לא מודע לכוחו ולכן עשוי לפגוע מבלי להתכוון גם בבעליו. תהליך הטיפוח הינו קל מאוד בגזע זה.

לאורך ההיסטוריה שימש הבול טרייר בתפקידים שונים, ביניהם לחימה והשתתפות בקרבות כלבים, תגרה ולחימה עם שוורים, שמירה, "קטילת" מזיקים ועוד, וזכה לכינויים שונים כגון "גלדיאטור" ו"הפרש הלבן".

בדומה לטריירים השונים, בול טרייר (במיוחד זכרים לא מסורסים) עשויים לגלות תוקפנות רבה כלפי בעלי חיים אחרים, במיוחד כלבים זכרים אחרים. מומלץ להרגיל את הכלב עוד כשהוא גור לכלבים אחרים ולחשוף אותו לסיטואציות חברתיות שונות בהם יוכל לפתח קשרים ויכולות חברתיות חשובות ובכך לרסן במעט את תוקפנותו.

הבול טרייר לבן וצבעוני משתייכים לקבוצת הכלבים המסוכנים. על מנת לייבאם לארץ יש להשיג אישורים מיוחדים ועל הבעלים לעמוד בקריטריונים שונים, אחרת, מדובר בעבירה על החוק. על המגדל להציב שלט ובו מצוין כי יש כלב בחצר. חל איסור חמור להרבות או למכור כלבים מסוג זה וכל העובר על עבירה זו ייתן את הדין הראוי. יש לטייל עם הכלב עם מחסום פה בלבד מחוץ לבית.

מזג ואישיות

הבול טרייר ידוע ככלב אוהב וחברותי כלפי בעליו אך בו זמנית לוחמני ומוקצן. גזע זה נאמן לבעליו ותמיד שמח לראותם, לשחק עימם ולהגן עליהם.

הבול טרייר והמיני בול טרייר (בול טרייר מיניאטורי) מאופיינים כגזעים בעלי אומץ לב ומלאי אנרגיה.

התכונות לעיל אומנם טובות אך עשויות לסטות לכיוון שלילי במידה והכלב הופך לרכושני וקנאי כלפי רכושו ובעליו. יש לאמן ולאלף את הכלב עוד מגיל צעיר ולחשוף אותו לחברת אנשים וכלבים אחרים, בהשגחה בלבד, על מנת לאפשר פיתוח אינטראקציות חיוביות ויעילות להתפתחותו (יש לשים לב כי החשיפה נעשית בהשגחה צמודה בשל מזגו התוקפני של הכלב).

זכרי בול טרייר לא מסורסים עשויים לגלות תוקפנות רבה כלפי זכרים מאותו הגזע. לא מומלץ לגדלו לצד בעלי חיים אחרים כגון חתולים ובעלי חיים פרוותיים קטנים.

גזע זה, אנרגטי כפי שצוין כבר, אוהב לשחק ולכן יש להעסיקו ולשחק עימו מידי יום על מנת לפרוק אנרגיות. חיסרון בולט היא האהבה לנשוך וללעוס חפצים, לנבוח ולכן קשה לגדלו בתוך הבית ללא אילוף ואימון מקצועי.

הבול טרייר עם ילדים

גזעי הבול טרייר והבול טרייר המיניאטורי הינם כלבים פעילים אשר אוהב לשחק, לעיתים אף בפרעות ובגסות ולכן אינם מתאימים לגידול בבית עם פעוטות וילדים קטנים. ניתן לשלב בבית עם ילדים בוגרים יותר אשר יודעים כיצד ומסוגלים לקיים אינטראקציה תקינה עם כלבים, להם יהוו גזעים אנרגטיים אלו חברים אמיתיים לשעת משחק ובכלל.

הכלב עשוי להיות תוקפני כלפי זרים בכלל וכלפי ילדים קטנים בפרט. הוא נוטה להיות עצבני ותוקפני ביותר בסביבה סואנת ורועשת. עקב יצרם להגן הם עשויים לתקוף ילדים אשר מציקים לבעליהם. יש תמיד לפקח על הכלב תמיד בסביבת ילדים, לעולם לא להשאיר ללא השגחה עם ילדים קטנים אשר עשויים להכאיב לכלב ולגרור תגובה תוקפנית כלפיהם.

כלפי הילדים אשר נמצאים במשפחתם מגלים הבול טרייר והבול טרייר מיניאטורי סבלנות רבה אך אין לאפשר לילדים להקניט, להציק ולשחק משחקים אגרסיביים עימם, בין היתר משחקי משיכה אשר עשויים לגרום לפציעה לעיתים אף קשה (פציעה שנגרמת עקב חוסר המודעות של הגזע לכוחו).

טיפול

הבול טרייר משגשג בעיקר בחברת בעליו ולכן מומלץ לגדלו בבית אך תחת השגחה תמידית, במידה ולא מועסק או לא נמצא תחת השגחה של בעליו הכלב עשוי להחריב את הבית, ללעוס ולבלוע מה שנכנס לפיו. השארת הכלב בבית ללא השגחה לא רק טיפשית אלא גם עשויה לסכן את חיי הכלב, חסימה בדרכי העיכול עקב בליעת חפצים זרים עשויה להוביל במהרה למוות. מומלץ למגדל להציב כלוב רשת בתוך הבית במידה והכלב גדל בתוך הבית לשעות בהן הכלב נשאר לבדו. הבול טרייר איננו מותאם לאקלים קר ולכן בחורף על הבעלים לספק פיתרון המגן בפני הקור.

לבול טרייר עוצמה בלסתותיו והוא נוטה לקרוע וללעוס מה שנכנס לפיו, לכן מומלץ לספק לכלב צעצועים איכותיים בלבד ולהימנע מחטיפי עצמות וצעצועים באיכות נמוכה אשר עשויים להתפורר ולגרום לחסימה בדרכי העיכול.

יש להקדיש לפחות כשעה יומית לאימון פיזי ומנטאלי על מנת לפרוק אנרגיות ולמנוע אגרסיות מצד הכלב. הכלב ישמח לכל פעילות גופנית הכוללת הליכה, רדיפה אחר כדור ואף לגירויים מנטאליים מצד הבעלים. בזמן ההליכה מחוץ לבית יש תמיד ללכת עם רצועה חזקה אשר לא תאפשר לכלב לרדוף אחר בעלי חיים אחרים או לחקור מקומות לבדו. בזמן האימון היומי מחוץ לבית מומלץ מאוד ללכת עם מחסום פה.

אימון מאסיבי טרם הגעה לבגרות הכולל הליכה וריצה ארוכות על משטח קשה (מדרכה, כביש) וקפיצות (תפיסת צלחת מעופפת, קפיצה מרהיטים לרצפה וההיפך) עשוי לפגוע בהתפתחות תקינה של העצמות, הרצועות והמפרקים. הבול טרייר קופצני מלידה ולכן יש לשמור היטב על הגורים מקפיצות מאומצות בתדירות גבוהה.

אימון ואילוף מוקדמים ועקביים חיוניים מאוד בגזע זה. הבעלים חייבים להיות מסוגלים להנהיג ולהוביל את הכלב ללא צורך בהפעלת כוח פיזי או בהרמת הקול. עקב אופיו גזע זה נחשב כקשה לאילוף ולכן מומלץ עוד כשהכלב גור להיעזר במאלף כלבים מקצועי. ניתן להשיג תוצאות אימון ואילוף טובות יותר בטכניקות חיזוק חיוביות תוך הפעלת מרות עקבית עד להשגת התוצאה הרצויה.

הבול טרייר חושד באנשים זרים ועשוי להיות תוקפני כלפיהם, בעיקר כלפי כלבים (במיוחד זכרים) ובעלי חיים אחרים. יש להרגילו לחברת כלבים ואנשים אחרים עוד כשהוא גור על מנת לרסן את תוקפנו ואת חשדנותו כלפי אחרים. טיול מפוקח על ידי הבעלים בפארקים בהם כלבים אחרים כשהכלב גור עשוי לחשוף את הכלב למצבים שונים בסביבת כלבים ובני אדם אחרים ולסייע בפיתוח יכולות חברתיות חשובות.

טיפוח

הבול טרייר קל מאוד לטיפוח הודות לפרוותו הקצרה. סירוק שבועי בעזרת מסרק גומי המתאים לפרווה קצרה עשוי לספק מענה טוב לנשירת פרוותו אם כי בעונת הנשירה מומלץ לסרק מידי יום בכדי להשתלט על כמות הפרווה. כל עוד הכלב לא התגלגל בבוץ או בחומר מצחין אחר אין צורך ברחצה תכופה של הכלב.

לאלה אשר מצחצחים את שיני כלביהם מומלץ לצחצח את שיניו של הבול טרייר כשלוש פעמים בשבוע על מנת למנוע הצטברות אבנית על השיניים וחיידקים בחלל הפה. ניתן באותו אופן, אך לא כתחליף לצחצוח, להשתמש בתכשירים אחרים לשמירה על היגיינת פה של הכלב.

אין צורך בגזירת הציפורניים בבול טרייר פעיל עקב שחיקה טבעית תמידית של הציפורניים. במידה וניתן לשמוע את הציפורניים נוקשות על הרצפה משמע יש צורך בקיצוצן. מומלץ להיוועץ בווטרינר או ספרי כלבים מקצועיים. ראו זו כאזהרה, גזירת ציפורניים ללא כל ידע עשויה לפגוע בכלבכם!

כמו כן מומלץ על בסיס שבועי לבדוק את אוזני הכלב ולנקות מפסולת. יש לבדוק כי אין אדמומיות או דלקת מקומית. יש לנקות בעדינות בעזרת צמר גפן ספוג בתמיסה לניקוי אוזניים (או נוזל לניקוי אוזניים) ייעודית לכלבים. יש לנקות אך ורק את האוזן החיצונה ובשום פנים ואופן לא לנקות את האוזן התיכונה, בטח ובטח לא בעזרת מקלות אוזניים. במקרה של אדמומיות או דלקת פנימית יש לפנות לווטרינר בהקדם להמשך קבלת ייעוץ מקצועי.

בצעו אבחון ובדיקות ברחבי הגוף על בסיס קבוע על מנת לאבחן מחלות בשלב מוקדם ובכך למנוע סבל וסכנת חיים. הפכו את תהליך הטיפוח לחיובי והתחילו עוד כשהכלב גור, בסוף הבדיקה התקופתית פנקו את כלבכם בחטיף טעים ומילה טובה וכך תוכלו להרגילו לבדיקות על בסיס קבוע ללא התנגדות.

תזונה

מזון איכותי חשוב מאוד להתפתחות תקינה של הגוף אצל גורים ועל שמירה על מבנה גוף ומסת שריר תקין אצל כלב בוגר. טרם רכישת מזון לכלב התעניינו יותר אודות מרכיבי המזון השונים. צואה מרובה עשויה להצביע על מזון ברמה ירודה או על בעיה בריאותית אצל הכלב.

כמות מזון יומית מומלצת

כמות המזון המומלצת ליום בול טרייר משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה לבול טרייר אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם. במזונות מסוימים אף מנחים מהי הכמות המומלצת לכלב המבצע פעילות גופנית גבוהה.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

הבול טרייר הוא גזע בעל מבנה גוף שרירי, בנוי היטב. הגוף מעוגל היטב וקצר יחסית, גב שרירי וחזק, ראשו חזק וארוך ושטוח כמעט לחלוטין בעל צורה דמוית ביצה, אפו בצבע שחור, צווארו ארוך יחסית ושרירי וזנב קצר.

מימדי גוף

טווח מימדי גופם של הבול טרייר הינו רחב ולא מוגדר בתקן הגזע. משקל הזכר נע בדרך כלל בין 20-30 ק"ג ואילו משקל הנקבה נע בין 20-25 ק"ג. גובהם מתנשא לכ-45-55 ס"מ.

הבול טרייר המיניאטורי (מיני בול טרייר) מגיע למשקל של כ-11 עד 15 ק"ג וגובהם מתנשא לכ-25-35 ס"מ.

פרווה

פרוותו של הבול טרייר הינה קצרה, שטוחה ומבריקה בעלת מרקם קשה. צבע פרוותו של הבול טרייר מגוון, אם כי מחולק לשתי טקסטורות: צבע אחיד לבן וצבעוני (בול טרייר צבעוני). בול טרייר לבן מאופיין בפרווה לבנה בכל רחבי גופו עם או בלי כתמי צבע ברחבי הראש. בול טרייר צבעוני מאופיין בפרווה שצבעה שונה מלבן עם כתמים לבנים ברחבי גופו.

עיניים

עיניים דמויי צורת שקד, קטנות וממוקמות היטב בארובת העין, צבען לרוב כהה.

בריאות ותוחלת חיים

הבול טרייר והבול טרייר מיניאטורי לרוב בריאים, בעלי תוחלת חיים יחסית ארוכה אשר נעה בין 11-14 שנים, אך בדומה לכל הגזעים, גם בקרבם ישנם מחלות ופגמים גנטיים אשר נוטים להתפרץ אצל הגזע. בארץ, משום שמוגדר ככלב מסוכן ואסור למכירה, אין תעודות אשר מעידות על עברו הרפואי של ההורים ולכן יש לבדוק את הגור היטב אצל וטרינר טרם הרכישה.

חשוב מאוד לערוך בדיקת שמיעה, במיוחד לבול טרייר לבן. חשוב לציין כי עם התדרדרות השמיעה נוטה להשתנות ההתנהגות של הבול טרייר לרעה.

בעיות הבריאות מופיעות בדרך כלל עם ההגעה לבגרות מלאה, לכן גם הבדיקות המקדימות לא תמיד מצביעות על עתידו הרפואי של הכלב, לכן, יש לערוך את הבדיקות גם בשלב מאוחר יותר. מאותה הסיבה, מומלץ לרכוש גורים להורים ללא בעיות רפואיות (מומלץ לבקש תיעודים רפואיים של ההורים מהמגדל).

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• חירשות וליקויי שמיעה.
• כשל כלייתי כרוני.
• מחלות לב.
• בעיות עור.
• פריקת פיקת הרגל.

היסטוריה

פיתוח הגזע בול טרייר מתוארכת בערך לאמצע המאה ה-19. גזע הוא בן כלאיים של הגזע בולדוג אנגלי וטרייר אנגלי (גזע נכחד), הכלאה שמטרתה להעשיר את העיקשות והעוצמה של הבולדוג בזריזות המאפיינת את הטרייר, בשלב מאוחר יותר הוכלא עם פוינטר במטרה להגדיל את מימדיו. הכלאה זו יצרה בסופו של דבר את הבול טרייר, גזע אשר קיבל את הכינוי גלדיאטור על גבורתו בזירת הקרב. גזע זה פותח למספר מטרות, העיקרית מביניהן היא השתתפות בענפי ספורט נפוצים באותם הימים: קרבות בין כלבים, תגרה ולחימה עם שוורים.

סביב שנת 1862, ג'יימס הינקס הציג את הכלאתו לבול טרייר בעיר ברמינגהאם. ג'יימס הכליא את הבול טרייר עם טרייר אנגלי לבן על מנת לפתח בול טרייר לבן. כלב ההתקפה בשלב מאוחר יותר הפך לבן לוויה אופנתי וזכה לכינוי "הפרש הלבן" בשל אומץ ליבו בזירת הקרב ואדיבותו כלפי האדם (וכמובן צבעו הלבן). הכלאות נוספות לא איחרו לבוא, הבול טרייר הוכלא עם גזעים נוספים בכדי לעדן את מראהו ולשפר מהירותו וגמישותו. כאשר ספורט הדמים הופסק המשיכו לשמש כבני לוויה לאדם וסייעו במילוי תפקידים אחרים לאורך ההיסטוריה.

הבול טרייר הפך לראשונה לגזע רשום בהתאחדות האמריקאית לכלבנות בשנת 1885. כשנתיים מאוחר יותר, בשנת 1887 לראשונה הוקמה ההתאחדות לבול טרייר.

עקב מחלות ופגמים גנטיים אשר נפוצים אצל הבול טרייר הוכלא בשלב מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20, עם סטפורדשייר בול טרייר. הכלאה זו יצרה את הזן בול טרייר צבעוני. פריצת הדרך הגדולה בחו"ל של הבול טרייר צבעוני התרחשה בשנת 2006. רופוס, גזע בול טרייר צבעוני זכה במקום הראשון בתחרות הכלבים של מועדון הכלבים ווסטמינסטר הוותיק והיוקרתי. עם זכייתו הפך לנשחק יותר ברחבי העולם ובמיוחד ברחבי ארצות הברית.