My Pets

מכרסמים

מכרסמים

מכרסמים

מבט חטוף

סדרת המכרסמים הינה סדרה צמחונית אשר משתייכת למחלקת היונקים תחת מערכת המיתרניים. סדרה זו מהווה כ-40% ממחלקת היונקים והיא למעשה הגדולה ביותר - בשיעור לא מדויק של כ-2050 זנים מתוך 5675 זני יונקים בסה"כ (לפי Mammal Species of the World). המכרסמים פרוסים בכל היבשות מלבד אנטרקטיקה כאשר המגוון הרחב ביותר נמצא ביבשת אמריקה (בעיקר בדרומה).

לשלל הזנים ממשפחת המכרסמים שיניים קדמיות חדות (שתיים בלסת העליונה ושתיים בלסת התחתונה) אשר גדלות במשך כל ימי חייהם (ניתן לקרוא בהמשך) ואלה מסייעות להן בכרסום מזון, חפירת בורות וכמובן הגנה עצמית מפני טורפים פוטנציאליים.

הזן הגדול ביותר מסדרת המכרסמים הוא הקפיברה אשר מגיע למשקל ממוצע של כ-50 ק"ג (מוצאו בדרום אמריקה) ואילו הזן הקטן ביותר הוא הירבוע והעכבר הפיגמי אשר מגיעים למשקל ממוצע של כ-5 גרם. (אפגניסטן ומדבר סהרה בהתאמה)

סדרה זו מכילה זנים נפוצים שונים בארץ ובעולם, ביניהם: עכברים, חולדות, אוגרים, קביות (שרקנים), צ'ינצ'ילות ועוד אחרים אשר ידועים כחיות מחמד.

הארנבת המצויה למרבה הפלא איננה משתייכת למשפחת המכרסמים אלא משתייכת לסדרת הארנבאים. עד לא מזמן השתייכה הארנבת לסדרת המכרסמים עד אשר נוצרה הפרדה בין המכרסמים לארנבאים עקב השוני במבנה השלדי ומבנה הפה בין שתי הסדרות.

תרומת המכרסמים לטבע ולאדם

על אף שזנים מסוימים נחשבים למפגע עבור האדם ישנם זנים אשר משחקים תפקידים אקולוגיים חשובים. אל מול הנזקים האדירים שמחוללים המכרסמים עומדות מנגד תועלות אקולוגיות חשובות המאפשרות קיום תקין של הסובבים אותנו. דוגמאות רבות קיימות בטבע, אולם לפניכם ריכזנו את המרכזיות שבהן:

יצירת קשרים סימביוטיים בטבע

מכרסמים מתחפרים מסייעים בהעברת נבגי פטריות מאזור לאזור מתחת לפני האדמה ובכך מסייעות ליצור עוד ועוד קשרים סימביוטיים בין הפטריות לשורשי הצמחים (העץ מעניק לפטרייה סוכרים בעוד שהפטרייה דואגת לספק מינרלים חיוניים, בראשם הזרחן). בכך, מכרסמים אלה משחקים תפקיד חשוב בשמירת בריאות היערות.

אוורור הקרקע

במישורים הגדולים שבצפון אמריקה מסייעת הנובחנית באוורור האדמה ובכך מאפשרת פיזור חומרי מזון, רמות חומר אורגניות וחלחול המים. פעולה זו מאפשרת לאוכלי עשב גדולים כגון הביזון והאנטילוקפרה אמריקנית למצוא מזון באיכות גבוהה ולכן ניתן למצואם במקומות בהם ריכוז גבוה של הנובחנית.

הבונה - מהנדס אקולוגי

הבונה, מין מהנדס אקולוגי והידרולוגי חשוב בטבע.

הנדסה אקולוגית והידרולוגית

הבונה, אשר נחשב ללא פחות ממהנדס אקולוגי חשוב, משחק תפקיד הידרולוגי חשוב. עם בניית הסכרים הבונה משנה את נתיב זרימת הנחלים והנהרות ובכך מאפשר יצירת בתי גידול נוספים (ביצות, מקווה מים, מאגרי מים וכו'). אחד המחקרים מצא כי פעילות הבונה הובילה להרחבת אוכלוסיית דגי הסלמון, תרומה חשובה לאדם ובעיקר לבעלי חיים רבים השוכנים סביב מאגרים אלה.

תכונות פיזיולוגיות

מימדים

כפי שצוין קודם לכן בפסקאות הראשונות, סדרת המכרסמים מכילה מגוון רחב של זנים ממשפחות שונות. לא ניתן להצביע באופן נקודתי על גודל מסוים שמאפיין את כלל הסדרה אך ניתן לציין כי רובה מאופיינת במימדים יחסית קטנים (עכברים, סנאים, חולדות וכו'). הטווח רחב ונע בין אורך של סנטימטר בודד כולל הזנב (הירבוע והעכבר הפיגמי) עד לזנים שמגיעים ללא פחות מ-100 ס"מ (קפיברה), בין זנים ששוקלים רק 5 גרם (הירבוע והעכבר הפיגמי) לעומת זנים שמגיעים למשקל ממוצע של 50 ק"ג (קפיברה).

קפיברה וזוג צאצאיה

בתמונה נקבת קפיברה וזוג צאצאיה

מבנה הפה

כל הזנים תחת סדרת המכרסמים חולקים תכונות פיזיות משותפות. התכונה המשותפת הבולטת ביותר היא מבנה הפה. לכל מכרסם יש זוג שיניים חותכות בלסת התחתונה ובלסת העליונה אשר גדלות בכל עת במשך חייהם. עקב מחסור הניבים קיים רווח גדול בין השיניים החותכות לבין מספר שיניים טוחנות בקצה הלסתות. הכרסום מתאפשר על ידי דחיפת הלסת התחתונה קדימה ומשם הלעיסה מתבצעת בעזרת משיכת השיניים הטוחנות אחורה. בחיבור דפוסי הלעיסה אלו ניתן להצביע על הצורך במערכת שרירים חזקים ומפותחים סביב הלסת. השיניים מתפקדות גם כמנגנון הגנה וחפירה.

מבנה גוף

בכללי, למכרסמים גוף קומפקטי עם רגליים ארוכות. לרובם ארבע עד חמש אצבעות ברגליים הקדמיות בעוד שברגליים האחוריות שלוש עד חמש אצבעות. למכרסמים מסוימים, אוגרים וסנאי כיס למשל, כיסי לחי המאפשרים לאחסן ולהעביר מזון ממקום למקום. לחלק מהזנב היכולת לנתק את זנבם כאשר נתפס ולגדלו באופן חלקי בחזרה.

מבנה גוף מותאם לסביבה

לזנים מסוימים מבנה גוף מותאם לסביבה בהם הם חיים. דוגמאות רבות ניתן למצוא בטבע, ביניהן:

למכרסמים אשר חיים במדבר, חולדת קנגורו וירבוע אפריקאי לדוגמה, רגליים אחוריות ארוכות וצרות וזנב ארוך אשר משמשים לקפיצה על חולות המדבר. למכרסמים אשר חיים בקרבת מים, קפיברה ובונה לדוגמה, רגליים בעלי קרום שחייה או בעלי קרום שחייה חלקי, אלה מאפשרים להם יכולות שחייה ותנועה בתוך המים. זנים מסוימים החיים מתחת לאדמה בעלי לסת חזקה במיוחד המותאמת לצרכיהם ומאפשרת לחפור ביעילות ובמהירות.

תזונה והתנהגות

רוב המכרסמים הם אוכלי צמחים (צמחוניים) אשר ניזונים בין היתר מזרעים, גבעולים, עלים, פרחים ושורשים. למרות זאת, חלק מהמכרסמים הם אוכלי כל וחלק אף אוכלי בשר. נברן השדה הוא דוגמה טובה לאוכל כל שניזון לרוב מעשבים, פקעת, טחב ועוד (בחורף מכרסם את קליפות העץ) ומדי פעם ניזון גם מחרקים וזחלים. אחד מזני המכרסמים אשר אוכלי בשר הוא ה Grasshopper Mice (עכבר חגב בתרגום חופשי) אשר נמצא באזורים היבשים של צפון אמריקה, עכבר זה ניזון מחרקים, עקרבים, עכברים קטנים אחרים ומעט (יחסית) מזונות צמחיים.

דפוסי ההתנהגות של המכרסמים, אלה החיים באזורים בהם מקורות המזון מוגבלים בדרך כלל, קשורים בעקיפין או במישרין לרצון להתקיים ולהתרבות ולכן רוב דפוסי התנהגותם נוגעים במזון (אגירה, חפירה, כרסום וכו'). חלק מדפוסי ההתנהגות הנפוצים אותם סיגלו: חפירת מערכת מנהרות ואגירת המזון בהם, לדוגמה באזורים מדבריים בהם טורפים רבים ומזון מוגבל בטווח זמן מוגבל. אגירת מזון בכיסי לחי מיוחדים המסייעים גם באגירה וגם בהעברה למקום המסתור ואף אכילת צואה עצמית (זנים מסוימים בלבד) בתקופות של מחסור במזון.

אסטרטגיה נוספת בה נוקטים מכרסמים מסוימים היא צבירת עודפי מזון כשומן בגוף (סגנון אכול כפי יכולתך) במטרה לשמר מזון לתקופות בהם קיים מחסור או לתקופת בהם נכנסים לתרדמת חורף. המרמיטה נוקטת בשיטה זו ולכן בסתיו שוקלת כחמישים אחוזים יותר מאשר מהאביב, עם הגעת החורף נכנסת המרמיטה לתרדמת ומתבססת על מצבורי שומן אלה.

זנים שונים של מכרסמים מתקשרים בעזרת חושיהם: ראייה (שפת גוף), שמיעה (שימוש בצלילים), הרחה (פיזור ריחות והיכולת לנתחם). לדוגמה, מכרסמים רבים מפיקים צלילים (חריקות ונהמות לדוגמה) במטרה להתריע בפני סכנה, למצוא זיווג או אפילו לחפש אחר הצאצאים.

קבוצת נבחניות - כלב הערבה

הנבחניות חיות במושבות המונות מאות פריטים מתחת לפני האדמה.

מכרסמים רבים הינם חברותיים, חיים בקבוצות גדולות ומקיימים אינטראקציה לעיתים קרובות. ישנם מושבות בהן מספר הפריטים גדול וחלק בהן מספר הפריטים קטן יותר. הבונה מסדרת המכרסמים מהווה דוגמה לחיים במושבה יחסית קטנה, מושבה זו מורכבת מזכר בוגר אחד, נקבה בוגרת אחת וכל צאצאיהם, כאשר כל מושבה חיה בטריטוריה שונה. אחד המכרסמים אשר חי במושבות ענקיות הינה הנובחנית (נובחנית / כלבי הערבה דומים במראם לסנאים). כל מושבה מורכבת מ"רחובות" רבים ובה מאות פריטים. מכרסם זה חי חיים חברתיים ושיתופיים מלאים, חברי המושבה שומרים על תחומה ועל השוכנים בה, משמרטפים, משחקים, מטפחים, ועוזרים האחד לאחר בבניית בתים.

תקשורת בין מכרסמים

המכרסמים מתקשרים האחד עם השני בדרכים שונות:

תקשורת בין מכרסמים בעזרת חוש הריח

זנים שונים מסדרת המכרסמים נעזרים בהרחת שתן, צואה והפרשות בלוטות במטרה לזהות את קרוביהם. רבים מהמכרסמים משתמשים בסימון בעזרת ריח בהקשרים חברתיים רבים (זנים בין זנים זהים או זנים בין זנים אחרים), סימון שבילים וביסוס קווים טריטוריאליים. השתן מספק מידע גנטי אודות הפרט, בין היתר זן, מין, זהות אישית, מצב פוריות ומצב רפואי.

כמו כן מכרסמים מסוגלים לזהות קרובים בעזרת חוש הריח. יכולת זו מאפשרת להם להפגין נפוטיזם (התנהגות ויחס מועדף כלפי קרוביהם) ובין היתר למנוע זיווג בין בני המשפחה.

תקשורת בין מכרסמים בעזרת חוש השמיעה

למכרסמים רבים, בעיקר אלו אשר מקיימים מערכות יחסים חברתיות מפותחות, מגוון רחב של קריאות אזהרה אשר נפלטות כאשר סכנה נשקפת. ישנם שני יתרונות עיקריים בקריאות אזהרה אלו, האחד - טורף פוטנציאלי עשוי לעצור את פעולתו במידה וירגיש כי חשו בנוכחותו ואילו השני הוא לאפשר לקרובים לבצע פעולת התחמקות בזמן.

דוגמאות רבות קיימות בטבע לתקשורת בין המכרסמים בעזרת חוש השמיעה. אחת הבולטות היא מערכת ההתראה המורכבת של הנובחניות (או כלבי הערבה, דומים במראם לסנאים) בפני טורפים. כלבי הערבה מפיקים קריאות אזהרה שונות לסוגים שונים של טורפים, לדוגמה, טורפים אוויריים או טורפים יבשתיים וכל קריאה מכילה מידע מדויק אודות טבעו של האיום ואף את דחיפות האיום.

דוגמה נוספת ניתן לראות אצל המרמיטה אשר קריאות על קוליות משחקות תפקיד חשוב בתקשורת בינה לבני מינה, בדרך כלל כאשר פריט אחד נעלם משדה ראייה של האחר.

תקשורת בין מכרסמים בעזרת חוש הראייה

למכרסמים, כמו כל היונקים השלייתיים מלבד היונק העליון, יש רק שני סוגים של אור אשר ניתנים לקליטה ברשתית, אורך גל קצר של אור "כחול- על סגול" ואורך גל בינוני של אור "ירוק" לכן המכרסמים מסווגים כעיוורי צבעים חלקית. למרות זאת, המכרסמים רגישים יותר לספקטרום העל סגול ויכולים לראות אור אשר בני האדם לא מסוגלים להבחין בו.

תפקיד הרגישות לקרני אור על סגולים לצורכי תקשורת איננו ברור לחלוטין. אצל הדגו (מכרסם הגדל בדרום אמריקה) לדוגמה אזור הבטן מחזיר טוב יותר את קרני העל סגול מאשר אזור הגב, לכן, כאשר הדגו עומד על רגליו האחוריות (פעולה שמבצע על מנת להתריע) הוא חושף את בטנו כלפי בני מינו במטרה לאזהירם מפני סכנה פוטנציאלית, אין זה הוכח מחקרית אך יתכן כי השימוש בקרני האולטרה סגול מהווה מרכיב חשוב במערכת ההתראה של הדגו.

בדומה ליכולת של המכרסמים להריח שתן ולקבל מידע אודות המתרחש, יתכן והמכרסמים מסמנים ויזואלית את השטח בעזרת השתן. השתן מחזיר קרני אור על סגולים בצורה טובה ומאפשר סימון טוב, סימון אשר נחלש עם הזמן.

החלשות השתן עשויה לסייע לטורפים פוטנציאליים אשר מסוגלים להבחין בין שתן טרי לישן, יכולת המקלה על הטורף לתכנן מסלול הישר למכרסם שעד לא מזמן עבר בנתיב המסומן.

תקשורת בין מכרסמים בעזרת חוש המישוש

רעידות יכולות לספק רמזים לזן מסוים אודות התנהגות ספציפית אשר מתרחשת על ידי בן אותו זן או זן אחר, להתריע בפני טורפים ולהתחמק מהם, לאפשר קיום תקין של חיי קבוצה חברותיים ואף משמשות לצורכי חיזור.

חולדת הקנגורו

חולדת הקנגורו מייצרות דפוסי התקשרות מורכבים בעזרת תיפוף במספר רב של הקשרים: טריטוריה, הזדווגות ואף התראה בפני טורפים. זכויות התמונה שמורות ל- amnh.org

חולד עיוור היה אחד המכרסמים הראשונים אשר תועדו כמשתמשים ברעידות לצורכי תקשורת האחד עם השני. מכרסם מתחפר זה חובט את ראשו בקירות המנהרה, התנגחות זו תחילה פורשה כחלק מתהליך בניית המנהרות של החולד העיוור אך לבסוף הובן כי הם מייצרים אותות רטט לתקשורת ארוכת מרחק עם שכניהם.

מכרסמים רבים משתמשים בתיפוף רגליים למטרות אזהרה וכתגובת הגנה מפני טורפים. לחלקם מערכת התראה בעזרת תיפוף ברגליים מורכבת ביותר, הם משתמשים בתיפופים שונים להתראות בפני טורפים שונים. מטרת תיפוף הרגליים, כך נכון היום מעריכים, עשוי להתריע לצאצאים ולבני אותו הזן בפני סכנה מתקרבת.


שתף ברשת