בורדר קולי

מבט חטוף

הבורדר קולי הינו כלב עבודה אנרגטי ואינטליגנט במיוחד אשר אוהב לסייע לבעליו וזקוק לפעילות רבה. בגופו אצורה כמות על-טבעית של אנרגיה לצד רמת סיבולת גבוהה בה ניחן, איתנות אשר פיתח עקב אופי עבודתו משחר ההיסטוריה: רעיית כבשים וצאן בגבעות ובעמקים לאורך הגבול שבין סקוטלנד ואנגליה.

גזע זה נמצא בראש טבלת הכלבים בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר והוכתר על ידי רבים ככלב העבודה האולטימטיבי בעל האינטליגנציה הגבוהה ביותר, כאשר מחפשים אחר כלב עבודה הבורדר קולי עונה בהחלט על צורך זה.

הבורדר קולי הינו גזע שאוהב לעבוד וזקוק לעבודה בכדי לשגשג. הוא בן משפחה מצוין ומהווה תוספת למשפחה אשר מספקת לו אימונים (הן פיזיים והן מנטאליים) על בסיס יומי קבוע, אחרת עשוי לפתח דפוסי התנהגות שליליים כלפי בני הבית, אורחיהם ואף להמיט הרס על רהיטים, בגדים וכדומה. במידה ואתם מחפשים אחר כלב להתכרבל עימו כל היום מתחת לשמיכה הבורדר קולי הוא הבחירה הרעה ביותר עבורכם.

הבורדר קולי הוא כלב רעייה, משמע בעל דחף עצום לאסוף ולכוון את הצאן. הצאן יכול להיות כבשים או עזים ובהעדרם עשוי לראות בילדים, חתולים וכל דבר שזז (כולל מכוניות) כצאן אותו צריך לכוון ולאסוף. בהעדר ניתוב אנרגיה נכון האינסטינקט הטבוע אצל הבורדר הקולי עשוי להוביל אותו לנשוך, לדחוף ולנבוח על ילדים, חיות מחמד אחרות ואף לרדוף אחרי מכוניות, לכן, יש להעסיק ולאמן את הבורדר קולי על בסיס קבוע במשך היום בכדי לאפשר פריקת אנרגיה אמיתית וטובה. טיולים מהירים וקצרים מחוץ לבית לצד משחקי משיכת חבל, כדורים, צלחת מעופפת אינם מספיקים!

עבור הבעלים הנכונים הבורדר קולי מהווה בן לוויה מדהים. כלב זה ניחן באינטליגנציה גבוהה במיוחד וצייתן מטבעו ולכן קל מאוד לאמנו ולאלפו. כלב זה רגיש במיוחד ועשוי לזהות כל תזוזה של בעליו ולפעול בהתאם. על פי עדויות מגדלים לעיתים לכלב יכולת מסתורית לדעת מה הבעלים רוצה לפני שקיבל את ההוראה ממנו.

טיפוח הבורדר קולי הוא תהליך קל יחסית אך אחד אשר דורש זמן רב. פרוותו הכפולה דורשת סירוק והברשה על בסיס יומי בעונת הנשירה (במיוחד לבורדר קולי בעל פרווה ארוכה). בדומה לשאר הגזעים מומלץ לערוך בדיקות תקופתיות לחלקי גופו: פה, אוזניים, עיניים וגפיים.

מזג ואישיות

אישיותו של הבורדר קולי מאופיינת בחוכמה, דריכות, אנרגטיות רבה וחריצות. הבורדר קולי פעיל ואנרגטי כפצצת אנרגיה, הוא לומד במהרה, מהר כל כך שלפעמים קשה לבעליו לאתגרו. גזע זה ידוע כרגיש מאוד לכל אות אשר מקבל מבעליו: החל משריקה לאיתותי ידיים ועד לרמת הרמת גבה.

יש להעסיק ולהפעיל את הבורדר קולי על בסיס קבוע, אחרת עשוי להשתעמם ולהתנהג באופן מטריד ומציק (נביחות, חפירות בגינה וכדומה). הבורדר קולי מתפתח היטב ומשגשג תחת פעילות תמידית, באימונים פיזיים ומנטאליים.

כלב זה דעתן ועצמאי, בהעדר ניתוב אנרגיה נכון, אימונים ואילוף מוקדמים של הבורדר קולי, הוא עשוי להפנות התנהגות כפייתית של רעיית הצאן כלפי ילדים, בעלי חיים אחרים ואף מכוניות. אימון ואילוף מוקדמים על בסיס יומי לצד חשיפת הבורדר קולי למצבים שונים בחברת כלבים, אנשים, וחיות מחמד אחרות מתקופת הגורות עשוי לסייע רבות בריסון התנהגות כפייתית זו.

הבורדר קולי עם ילדים וחיות מחמד אחרות

הבורדר קולי הוא כלב משפחה מצוין כל עוד גודל, אומן ואולף כראוי עוד מתקופת הגורות. הוא מסתדר היטב עם ילדים אך בעל חוש טבעי לרעות ולכן עשוי לנשוך, לרדוף ולנבוח על ילדים ובעלי חיים אחרים (במיוחד על פעוטות וילדים קטנים).

יש ללמד את הילד כיצד לקיים אינטראקציה תקינה עם הכלב ולהציב גבולות מה מותר ומה אסור. אין לאפשר משיכה בזנבו, באוזניו או בחלקי גופו השונים. לעולם אין להשאיר פעוטות וילדים קטנים לצד הבורדר קולי ללא השגחה של מבוגר אחראי.

טיפול

הבורדר קולי הוא גזע סתגלני ולכן ניתן לגדל גם בדירה אם כי מתאים לגידול בשטחים פתוחים וגדולים. מומלץ לשכן באזורים מגודרים בלבד, גינה או משק לדוגמה, מפני שלבורדר קולי אינסטינקט לנבוח ולרדוף אחרי מכוניות.

האינסטינקט לרעות טבוע אצל הבורדר קולי ולכן יש לאלפו ולאמנו מתקופת הגורות שלא יפעל כך גם כלפי ילדים קטנים ופעוטות בבית. מומלץ מאוד להעסיקו תמיד, במיוחד אם חי בתור דירה סגורה, על מנת שלא ילעס את הרהיטים, פרטי לבוש וכדומה.

הבורדר קולי דורש פעילות רבה לצד גירויים מנטאליים על בסיס יומי וזקוק לבעלים אשר מסוגלים לספק ומוכנים לספק זאת. אימונים על בסיס קבוע מאפשרים התפתחות תקינה תוך ריסון התנהגות לא רצויה של הבורדר קולי.

יש להפעיל את הכלב כחצי שעה, שלוש פעמים ביום בכדי לפרוק אנרגיות אשר אצורות בגופו. פריקת אנרגיה במהלך הטיול מסייעת בניתוב האנרגיה לפעולות טובות וחיוניות ולא לכיוון שלילי כגון התנהגות רעה וניסיון לרעות את בני הבית ואורחיהם.

טיפוח

פרוותו של הבורדר קולי איננה דורשת טיפוח מיוחד או מוגזם בכדי שתראה במיטבה, עם זאת, הפרווה הכפולה של גזע זה דורשת סירוק והברשה על בסיס שבועי ובעונות הנשירה מומלץ אף על בסיס יום יומי בכדי לצמצמם ככל הניתן את נשירת הפרווה בכל רחבי הבית (במיוחד אצל בעלי הפרווה הארוכה). אין צורך לרחוץ את הכלב לעיתים קרובות אלא אך ורק בהתאם לצורך (לכלוך על גבי גופו או ריח גוף רע). תהליך טיפוח פרוותו של הבורדר קולי איננו קשה או מסובך אך בהחלט דורש זמן.

לאלו אשר מצחצחים את שיניי כלביהם, מומלץ לצחצח את שיניו של הבורדר קולי לפחות פעמיים בשבוע (אם כי מומלץ על בסיס יומי) בכדי למנוע הצטברות אבנית על השן וחיידקים בחלל הפה. ניתן להשתמש בתכשירים דנטאליים במטרה לשמור על היגיינת הפה של הכלב אך לא כתחליף לצחצוח. צחצוח על בסיס יומי מונע מחלות חניכיים וריח פה רע.

אין צורך בגזירת הציפורניים כאשר הכלב פעיל, שחיקה טבעית של הציפורן על גבי משטחים קשים שומרת על אורך ציפורניים תקין. במידה וניתן לשמוע את נקישות ציפורניו של הכלב על הרצפה יש להיוועץ עם וטרינר/ית או ספר/ית כלבים אשר יסייעו לכם בגזירתן. חשוב לדעת, גזירה באופן עצמאי ללא כל ידע קודם עשויה להסב לכלב נזק גופני.

מומלץ להציץ באוזניו של הבורדר קולי על בסיס שבועי ולחפש אחר סימנים אשר עשויים להעיד על זיהום כגון לכלוך, ריח רע ואדמומיות. ניתן לנקות את האוזן החיצונית בלבד בעזרת צמר גפן ספוג בתכשיר לניקוי אוזניים ייעודי לכלבים (נוזל לניקוי אוזני כלבים). בשום פנים ואופן אין לנקות את האוזן התיכונה, גם לא עם מקל אוזניים. במידה ומתגלה דלקת באוזן התיכונה יש לגשת לווטרינר לקבלת המשך טיפול רפואי.

בזמן הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או כל סימן המעיד על זיהום כגון אדמומיות, רגישות מקומית או דלקת על גבי העור, כמו כן שימו לב למצב העיניים - עליהן להיות צלולות ללא אדמומיות וללא הפרשות. בדיקה שבועית (או לעיתים קרובות יותר) עשויה לסייע באבחון מוקדם של מחלה, אבחון אשר עשוי למנוע מהכלב סבל רב ואף במקרים קיצוניים מוות.

תזונה

בורדר קולי הינו גזע פעיל במיוחד ולכן דורש מזון עתיר בחלבונים וויטמינים המסייע לשמור על אנרגיה ועל כושר עמידתו. עם זאת כל בורדר קולי הוא אינדיבידואל וייחודי ולכן יש להתאים מזון בהתאם לרמת הפעילות של הכלב, גילו, בעיות בריאותיות בהן לוקה וכדומה. לצד מזון איכותי חשוב מאוד לשלב פעילות על בסיס יומי לפריקת האנרגיות, בניית מסת שריר תקינה ופיתוח סיבולת. בכדי לספק כמות אנרגיה תקינה ולצד שמירה על משקל הכלב יש להאכיל בהתאם להוראות יצרן המזון.

כמות מזון יומית מומלצת

כמות המזון המומלצת ליום לגזע בורדר קולי משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה בורדר קולי אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם. במזונות מסוימים אף מנחים מהי הכמות המומלצת לכלב המבצע פעילות גופנית גבוהה ועל כמות זו יש להתבסס.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

הבורדר קולי הוא גזע בעל מבנה גוף בינוני, אורך גופו ארוך במעט מאורך זנבו, גולגולתו שטוחה ורחבה יחסית, עיניו סגלגלות וצבען חום בהיר או כחול. צווארו וגפיו שריריים וחזקים.

מימדי גוף

משקלו של זכר הבורדר קולי נע בין 15-20 ק"ג וגובהו נע בין 48-54 ס"מ. משקל הנקבה נע בין 13.5-18 ק"ג וגובהה נע בין 45-53 ס"מ.

פרווה

לבורדר קולי שני סוגי פרווה: פרווה בינונית-ארוכה ופרווה קצרה (שטוחה). פרוותו (גם הקצרה וגם הארוכה) של גזע זה הינה כפולה - משמע מכילה שתי שכבות. השכבה העליונה (השכבה החיצונית) צפופה ומחוספסת ואילו השכבה התחתונה (השכבה הפנימית) רכה וצפופה גם כן אשר משמשת כשכבת הגנה מפני תנאי מזג האוויר.

צבע פרוותו של הבורדר קולי הינה שחורה בדרך כלל עם כתמים לבנים הפזורים בפנים, בצוואר, בגפיים, בכפות הרגליים ובקצה הזנב עם או בלי כתמים חומים. עם זאת יכול להופיע בכל צבע במרקם דו צבעי, תלת צבעי ואף חד צבעי (מלבד הצבע הלבן). מגוון רחב של צבעים מותרים בגזע זה אך לעולם אין על הצבע הלבן לבלוט ולהוות רוב על גבי הפרווה.

בריאות ותוחלת חיים

גזע הבורדר קולי בדרך כלל בריא, בעל תוחלת חיים שנעה בין 12-15 שנים, אך בדומה לשאר הגזעים גם לגזע זה פגמים ומחלות גנטיות בהן עשויים ללקות. על אף שלא כולם ילקו במחלות אלה מומלץ להכירן טרם גידול הבורדר קולי.

במידה ואתם רוכשים גור עליכם לוודא כי למגדל יש אישורי בריאות המעידים על מצב בריאותי תקין של הגור ושל הוריו. מומלץ להיעזר ברכז הגזע בארץ בכדי למצוא מגדל שצאצאיו עומדים תחת תקן הגזע ועומדים בבדיקות הרפואיות.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה).
• אלבו דיספלזיה.
• אפילפסיה.
• מחלת עיניים CEA.
• ניוון רשתית הדרגתי.
• אלרגיות.
• בעיות שמיעה

היסטוריה

אבותיו הקדמונים של הבורדר קולי היו בסביבת האדם עוד לפני הקמת ממלכת בריטניה הגדולה וסייעו ברעייה ובשמירת עדרי הכבשים. בגבול שבין סקוטלנד ואנגליה, כלבי הרועים הפכו לאחד הנכסים החשובים והיקרים ביותר שיכל להיות לרועי הצאן. כלבי העבודה הטובים ביותר הוכלאו האחד עם השני במטרה לפתח את כלב הרועים האולטימטיבי.

כלבי הרועים באותם התקופה היו שונים ומגוונים בהתאם לשטח ולאופי העבודה אותה ביצעו בכל אזור. גזעי כלבי רועים אלו הוכרו בסופו של דבר על ידי ההתאחדויות השונות לכלבנות כרועה וולשי, רועה סקוטי, בירדד קולי ועוד שונים אחרים. שמו של הבורדר קולי משקף את תפוצתו ושיוכו החלקי לאזור סקוטלנד, המילה קולי, המתייחסת לכלב רועים, נגזרת מניב בשפה הסקוטית.

ריצ'רד ג'ון לויד פרייס ערך לראשונה תחרות רעיית כבשים: בשנת 1876, רכש לויד פרייס 100 כבשים וולשיות וערך הדגמה ליכולות כלבי הרועים בעיר לונדון. על פי התיעודים, הקהל נדהם לאור חדותם ויכולותיהם של גזעים אלה לפעול ולסייע למפעיליהם אך ורק בעזרת סימני ידיים ושריקות. ריצ'רד ג'ון לויד פרייס ללא כל ספק לקח חלק חשוב בהגברת המודעות כלפי גזעי הרועים ולתפוצתם בשלב מאוחר יותר ברחבי הממלכה המאוחדת.

תחרות רעיית הכבשים הובילה באופן עקיף להתפתחות הבורדר קולי. כלב בשם המפ (Hemp) בלט בתחרויות עקב צורות הרעייה שבהן נקט, מלבד נביחות על העדר הצליח בעזרת התגנבות ובהייה לעבר הכבשים (התנהגות המיוחסת לטורפים) להפחידם ולהניעם. לאור ההצלחה בתחרות נמשכו והתעניינו יותר ויותר אנשים בצאצאים בעלי יכולות דומות לאלה של המפ, ביקוש שהוביל את בעליו, אדם טלפר, להעמיד מספר רב של צאצאים. הסבירה הרווחת היא כי המפ הוא האב של הבורדר קולי שאנו מכירים כיום.

בשנת 1906, שורטט תקן הגזע הראשוני לבורדר קולי אך בשונה מתקני הגזע אשר מתבססים על מראה חיצוני, תקן גזע זה שורטט והושתת על יכולת עבודתו ללא קשר למראה החיצוני. עד לשנת 1915 הבורדר קולי ואחרים היו עדיין מכונים בפשטות כלבי רועים, אך בשנת 1915 נרשם לראשונה השם בורדר קולי אשר יוחס לכלב עקב מחייתו באזור הגבולות שבין אנגליה וסקוטלנד (משמעות המילה בורדר באנגלית היא גבול) במטרה להבדיל גזע זה מהשאר.

גזע הבורדר קולי הוכר כגזע רשמי בשנת 1995 על ידי ההתאחדות האמריקאית לכלבנות.