יורקשייר טרייר

מבט חטוף

היורקשייר טרייר הינו אחד הנציגים הנוצצים של עולם הכלבים, גזע עטור פרסים בתערוכות כלבים במרוצת השנים לאורך ההיסטוריה. היורקשייר, אחד הכלבים הפופולאריים בארץ ובעולם, ללא כל צל של ספק מושך את תשומת ליבם של סובביו, בכל מקום אשר הוא. היורקשייר הוא אחד הגזעים הקטנים החמודים והיפים ביותר, מקושט בפרווה מתכתית-כחולה, חומה ושחורה.

לצד יופיו החיצוני, גזע זה ניחן באישיות משגעת אשר הופכת אותו לכלב הלוויה האולטימטיבי עבור משפחתו. בהתעלמות מוחלטת ממימדיו הקטנים, היורקשייר טרייר הינו כלב גדול בגוף קטן, תמיד מחפש אחר הרפתקאות לצד בעליו. היורקשייר אומנם מביע רוחש חיבה למשפחתו, כצפוי לכלב לוויה, אך כבעל דם של הטריירים, עשוי להיות חשדן כלפי אנשים וכלבים זרים, חשד המלווה בתוקפנות (נביחות לדוגמה).

היורקשייר טרייר זקוק להמון תשומת לב וזמן משותף עם בני משפחתו, רגיש לאקלים קיצוני ונוטה להתקרר מהר, לכן הוא בהחלט לא מתאים לגידול לבדו בגינה. אין זה רעיון טוב לגונן על היורקשייר יתר על המידה, גזע חכם זה עשוי לאסוף את מכלול ההתנהגויות והרגשות של בעליו מהר מאוד, במידה ואלה משדרים כי העולם הוא איננו מקום בטוח עבורו הוא עשוי להיכנס למצב של חוסר איזון נפשי אשר פוגע ביכולת התפקוד וההתמודדות עם מצבים שונים.

על אף שמתאים לגידול בדירה עם ילדים, מומלץ מאוד לשכנו בבית בו אין ילדים קטנים או פעוטות אשר עשויים להסב לו נזק בלתי מודע מפאת מימדיו. היורקשייר, בדומה לכלל הגזעים, זקוק לפעילות גופנית על בסיס יומי עם אחד מבני משפחתו, שלושה טיולים ביום בני 20 דקות לכל הפחות בהחלט יסייעו לו בפריקת אנרגיה ופיתוח יכולות חברתיות חשובות.

גזע זה דורש טיפוח אינטנסיבי על בסיס קבוע. על אף שהיורקשייר טרייר משיר פרוותו ברמה נמוכה מאוד, הברשת וסירוק פרוותו נחוצים כשלוש פעמים בשבוע, לכל הפחות, בכדי למנוע הצטברות לכלוך וקשרים על גביה.

מזג ואישיות

חכם ובעל ביטחון עצמי, היורקשייר טרייר הוא שילוב נהדר של גוף קטן מעורר חיבה עם רוחם הרפתקנית של הטריירים. לגזע זה מגוון של אישיויות המשתנות מפרט לפרט: חלק מתרפקים ונמרצים בחיק בעליהם, מחפשים תמיד להיות בסביבתם ואילו חלק שובבים, אוהבים לצאת ולהשתתף בכל פעילות שהיא, גם בחברת זרים.

היורקשייר טרייר הוא בן לוויה נפלא, אך ללא הצבת גבולות ומתן פינוק יתר הכלב עשוי לפתח דפוסי התנהגות והרגלים שליליים. זכרו, קשה יותר לתקן דפוסי התנהגות והרגלים שליליים כאשר הכלב בוגר ולכן יש לאמנו ולהרגילו עוד מתקופת הגורות.

יורקשייר טרייר עם ילדים וחיות מחמד אחרות

מפאת גודלו, היורקשייר טרייר אינו מומלץ לגידול עם ילדים קטנים ופעוטות אשר עשויים להסב נזק לכלב באופן בלתי מודע: להפילו, לדרוך עליו או לחבקו חזק מדי. היורקשייר מהווה תוספת נפלאה למשפחה עם ילדים יחסית בוגרים (בני 6 ומעלה). חשוב מאוד ללמד את הילדים כיצד לקיים אינטראקציה תקינה עם כלבים, על אף גודלו היורקשייר עשוי להפוך לתוקפני במידה ומציקים לו או כאשר חש מאוים.

היורקשייר טרייר יכול להסתדר עם חיות מחמד אחרות, גם עם חתולים, במידה ונחשף אליהם מגיל צעיר. על הוספת חיית מחמד ללא כל חשיפה מוקדמת יש להיוועץ במאלפ/ת כלבים לקבלת המשך ייעוץ מקצועי.

טיפול

היורקשייר טרייר אוהב לבלות ולהסתובב ולהשתובב עם בעליו בבית ומחוצה לו. מומלץ לקיים טיולים על בסיס יומי, בני עשרים דקות לפחות, כשלוש פעמיים ביום. גזע זה הוא ללא כל ספק כלב של בית ולא של גינה. לגזע זה קשה מאוד להתמודד עם תנאי אקלים קיצוניים (קרים או חמים) ועליו לחיות ולהיות בקרב בעליו תמיד בכדי לשגשג.

בכללי, היורקשייר טרייר מוכן לקבל אילוף ואימון, במיוחד אם אלה מעניקים לו את תשומת לב ליבם של משפחתו והסובבים אותו. חשוב לדעת להציב גבולות ולהראות ליורקשייר כי אתם הבעלים, אין להיכנע ליללות, נביחות ופרצופים חמודים. פינוק יתר ומחסור בקווים אדומים עשויים לגרום להתפתחות דפוסי התנהגות והרגלים שליליים אותם קשה מאוד אחר כך לתקן כאשר הכלב בוגר.

התווית הדרך לכלב אמורה להיעשות בדרכי נועם, קרי צ'ופרים ומילה טובה על התנהגות טובה, ולא בדרכים אגרסיביות: כעס, קללות, משיכות או צעקות לדוגמה.

היורקשייר טרייר אוהב נורא לשחק ולכן מומלץ לספק לו צעצועים בהם יוכל להתעסק כאשר הוא לבדו, הוא ישמח לשחק בכדור (גדול יותר מכדור גולף אך קטן יותר מכדור טניס) או בכל צעצוע אותו עימו ניתן לשחק משחקי "זריקה והחזרה".

בדומה לשאר הגזעים, גם היורקשייר טרייר זקוק לחשיפה מוקדמת רבה לאנשים, מראות, צלילים וחוויות שונות בתקופת הגורות המוקדמת. סוציאליזציה מוקדמת מסייעת בפיתוח כישורים חברתיים חשובים מאוד אשר משפיעים על אופיו והתנהגותו של היורקשייר טרייר בחייו הבוגרים.

טיפוח

טיפוח היורקשייר טרייר דורש זמן והשקעה רבים, במיוחד אצל בעלי הפרווה הסבוכה יותר. יש לסרק ולהבריש בעדינות את היורקשייר טרייר על בסיס יומי בכדי למנוע קשרים והצטברות לכלוך על גבי הפרווה. במידה וסירוק והברשת הפרווה קשים למדי, ניתן להתיז קונדישנר לסירוק והברשה קלים יותר. ניתן לקלח במידת הצורך את היורקשייר טרייר בעזרת שמפו וקונדישנר ייעודי לכלבים.

מלבד סירוק והברשה, שמירה על אורך פרווה תקין ואיסופה חשובים מאוד כאשר מדובר ביורקשייר טרייר. איסוף או גזירת ה"פוני" של היורקשייר איננו רק עניין אסתטי אלא גם חשוב מאוד בכדי למנוע הסתרת העיניים. במידה והפרווה באזור פי הטבעת ארוכה מדי מומלץ לגזור מעט את קצותיה וזאת בכדי למנוע הצטברות של צואה על גביה.

לגזעים קטנים בכלל וליורקשייר טרייר בפרט יש נטייה לסבול ממחלות שיניים וחניכיים (מחלות דנטאליות). יורקשייר נוטים לפתח כמות גדולה של אבנית על גבי שיניו ולכן הם עלולים לאבד את שיניהם בגיל צעיר. מומלץ מאוד לצחצח את שיניו של היורקשייר על בסיס קבוע, לפחות כשלוש פעמים בשבוע, אם כי גם ניקוי שיניים על בסיס קבוע, לפחות פעם בשנה, אצל וטרינר הינו הכרחי.

כחלק מתהליך הטיפוח מומלץ מאוד לבדוק את אוזניו של היורקשייר טרייר. הביטו וחפשו אחר אדמומיות, הפרשות חומות או ריח רע, כל אלה עשויים להצביע על זיהום, במידה ואלה קיימים, מומלץ להיוועץ בווטרינר לקבלת מתן מענה רפואי. ניתן לנקות את האוזן החיצונית בלבד (לעולם אין לנקות את האוזן התיכונה) בעזרת צמר גפן ספוג בתמיסה ייעודית של כלבים לניקוי אוזניים, בשום פנים באופן אין להשתמש במקלות אוזניים.

במידה והיורקשייר טרייר שברשותכם פעיל, לרוב אין צורך לגזור את ציפורניו עקב שחיקה טבעית על גבי משטחים קשיחים. במידה ואתם יכולים לשמוע את נקישת הציפורניים בזמן הליכתם על הרצפה ניתן להסיק כי הציפורניים ארוכות מידי ויש לקצצן. הציפורניים מכילות כלי דם, חיתוך ללא ניסיון עשוי לגרום לדימום ולחוסר שיתוף פעולה מצד הכלב בפעמים הבאות בהן תנסו לגזור את הציפורניים, לכן, מומלץ בחום להיעזר בווטרינר/ית או בספר/ית כלבים מקצועי/ת.

מומלץ להתחיל להרגיל את היורקשייר טרייר להתעסקות בגופו ובפרוותו עוד מתקופות הגורות. הפכו את תהליך הטיפוח לחיובי, בסופו צ'פרו בחטיף טעים ומילה טובה. הרגלה מוקדמת תסייע רבות בטיפוח הכלב בבגרותו.

בזמן הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים המצביעים על זיהום אפשרי כגון אדמומיות ודלקות על גבי העור. עקבו על בסיס קבוע אחר האף, העיניים והרגליים. בדיקת הכלב על בסיס שבועי תסייע רבות באבחון מוקדם של מחלות, זה עשוי למנוע סבל מיותר של הכלב ובמקרים קיצוניים אף תמנע מוות.

תזונה

קשה מאוד לגרום ליורקשייר להשמין אך גם זה בר השגה במידה ומתעלמים מהנחיות התזונה. בכדי להימנע ממשקל עודף של הכלב מומלץ מאוד להאכיל בכמויות המזון המומלצות אשר מצויות על גבי האריזה, במידה והכלב פעיל מאוד ניתן להאכיל מעט יותר. את הכמות המצוינת מומלץ לפצל לפעמיים עד שלושה פעמים ביום. אין זה מומלץ להשאיר את הקערה תמיד מלאה הואיל והמזון עשוי לאבד מטריותו ובנוסף לגרום להיווצרות משקל עודף.

כמות מזון יומית מומלצת

כמות המזון המומלצת ליום לגזע יורקשייר טרייר משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה ליורקשייר טרייר אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

היורקשייר טרייר הינו גזע קטן מימדים. ראשו קטן, בעל חרטום בינוני, אפו קטן ושחור, עיניו כהות וגודלן בינוני, אוזניו דמוית צורת V הינם קטנות וזקופות, זנבו ארוך יחסית לאורך גופו וציפורניו שחורות.

מימדי גוף

היורקשייר טרייר נישא לגובה של כ-20 ס"מ ומשקלו נע בין 1.8-3.2 ק"ג.

פרווה

פרוות היורקשייר טרייר הינה ארוכה, רכה כמשי, ישרה לחלוטין (לא גלית). גזע זה משיר פרווה ברמה נמוכה מאוד ובהגדרתו הינו כלב היפואלרגני.

גורי היורקשייר טרייר נולדים עם פרווה שחורה, צבעים חומים וכחולים / אפורים מתפתחים בהדרגה בשלב מאוחר יותר. עת התחלפות צבעי הפרווה משתנה מאינדיבידואל אחד לאחר.

במופע בוגר, הפרווה שבחלק שמאחורי הראש עד לקצה הזנב בעלת גוון כחלחל / כחול מתכתי או אפור, פרוות הראש בעלת גוון זהב בהיר (גוון חום), לא אדמדם. פרוות האוזניים והפה כהה במקצת מפרוות הראש.

עובדה מעניינת היא שהיורקשיירים נהיים בהירים יותר עם הגיל. שינויים הורמונאליים גם כן משפיעים על גוון הגזע, למשל שינוי צבע הפרווה של הנקבה בתקופת הייחום ואחריה.

בריאות ותוחלת חיים

היורקשייר טרייר בדרך כלל הוא גזע בריא, בעל תוחלת חיים הנעה בין 12-16 שנים, אך בדומה לשאר הגזעים גם גזע זה בעל נטייה ללקות במחלות תורשתיות שונות המאפיינות גזע זה.

במידה ואתם מחפשים אחר גור, ודאו כי הן להורים והן לצאצא יש אישורי בריאות המעידים על מצב בריאותי תקין. במידה ואינם, פנו לווטרינר מוסמך אשר יסייע לכם לערוך את הבדיקות הרצויות.

מומלץ בכל עת להיוועץ ברכז הגזע של היורקשייר טרייר טרם הרכישה. דרך הרכז ניתן לקבל פרטים אודות המלטות ומגדלים מנוסים ומורשים אשר עומדים בכל התקנים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• פריקת פיקת הרגל.
• ניוון רשתית הדרגתי.
• אנומליה וסקולרית (PSS).
• היפוגליקמיה.
• קריסת קנה הנשימה.
• עיטוש הפוך.
• זיהום עיניים, שיניים וחניכיים.

היסטוריה

בזמן המהפכה התעשייתית באנגליה, פועלים סקוטים, אשר הגיעו ליורקשייר (מחוז היסטורי באנגליה) בכדי לעבוד במכרות הפחם, מפעלי טקסטיל ומפעלים אחרים, הביאו עימם גזע אשר היה ידוע כפייזלי טרייר. הפייזלי טרייר היה גדול בהרבה מהיורקשייר טרייר של ימינו ותפקידו, ככל הנראה, היה תפיסת והרחקת עכברים ומזיקים מבתי המלאכה בהם שהו.

כיום מאמינים כי היורקשייר טרייר הוא תוצר הכלאה של הפייזלי טרייר עם גזעים אחרים שונים, ביניהם: טרייר אנגלי זעיר (טוי טרייר אנגלי), סקאי טרייר ויש הטוענים אף להכלאה אפשרית עם איירדייל טרייר.

בשנת 1865 הגיח לאוויר העולם טרייר בשם האדרספילד בן. האדרספילד בן הפך לכלב תערוכות פופולארי ביותר והוא נחשב לאב הגזע של היורקשייר טרייר של ימינו. בשנת 1870 זכה הגזע לשם יורקשייר טרייר וזאת משום שבמחוז יורקשייר רוב פיתוח הגזע התרחש.

בשנת 1874 הוכר הגזע לראשונה בהתאחדות האנגלית לכלבנות ובשנת 1898 המועדון האנגלי ליורקשייר טרייר. המלטה ראשונה של היורקשייר טרייר בארצות הברית מתועדת לשנת 1872, כ-6 שנים לאחר מכן כלבים אלה החלו להשתתף בתערוכות כלבים. בתערוכות הראשונות בארצות הברית מוינו היורקשייר טריירים לשני סוגים, האחד מעל 2.2 ק"ג (5 פאונד) והשני מתחת ל-2.2 ק"ג אך בשלב מאוחר יותר סיווג זה בוטל. בשנת 1885 הוכר היורקשייר טרייר גם בהתאחדות האמריקאית לכלבנות כגזע נפרד.