סמוייד

מבט חטוף

הסמוייד הוא גזע מרשים ואצילי, המתאפיין בפרוותו הלבנה המרהיבה וחיוכו המפורסם. זהו כלב בינוני-גדול בעל מראה הדור ועוצמתי, המשלב בין יופי מרהיב לבין יכולות עבודה מרשימות. החיוך האופייני לגזע, שהפך לסימן ההיכר שלו, אינו רק מאפיין אסתטי - הוא התפתח כהתאמה מעשית למניעת היווצרות קרח על פניו בתנאי הקור הקיצוניים של סיביר.

הסמוייד משלב בין עוצמה פיזית לבין אופי חברותי ועליז, מה שהופך אותו לכלב משפחה נהדר שמסוגל גם לעבודה מאומצת.

מזג ואישיות

הסמוייד הינו כלב חכם, חברותי ושובב באופיו. האינטליגנציה הגבוהה שלו, בשילוב עם אופיו החברותי, הופכת אותו לכלב משפחה נהדר. עם זאת, הוא זקוק לתשומת לב רבה ולא יהיה מאושר אם יושאר לבד לזמן ממושך. הקשר ההדוק שנוצר בין הגזע לבני האדם לאורך ההיסטוריה ניכר עד היום באופיו החברותי והמסור. סמויידים הם כלבים ערניים ושמחים, אך עשויים להיות עקשנים ולדרוש אימון עקבי ונחוש.

התנהגות עם ילדים

הסמוייד מתאים מאוד למשפחות עם ילדים, הודות לאופיו הסבלני והחברותי. עם זאת, בשל יצרי הרעייה שלו, הוא עשוי לנסות "לרעות" ילדים קטנים, ולכן חשוב להשגיח על האינטראקציה ביניהם. עם הדרכה נכונה והרגלים טובים מגיל צעיר, הסמוייד יכול להיות חבר נאמן ומסור לילדי המשפחה.

יחסים עם חיות מחמד אחרות

הסמוייד הינו כלב חברותי שבדרך כלל מסתדר היטב עם כלבים אחרים וחיות מחמד, בתנאי שעבר סוציאליזציה מתאימה. עם זאת, יש לזכור את אינסטינקט הרעייה שלו, שעלול לגרום לו לרדוף אחרי חיות קטנות. השגחה צמודה נדרשת כאשר הוא נמצא בקרבת חיות קטנות כמו חתולים, ארנבים וכד׳.

טיפול

הסמוייד הוא כלב פעיל ואנרגטי שדורש מחויבות משמעותית מבעליו. הוא זקוק למינימום שעתיים של פעילות גופנית מדי יום, הכוללת שילוב של הליכות ארוכות, ריצה, ופעילויות ספורטיביות.

בשל מורשתו ככלב עבודה, הוא מצטיין במיוחד בפעילויות כמו משיכת מזחלות, אימוני זריזות ורעיית צאן. חשוב במיוחד לתזמן את הפעילות בהתאם לתנאי מזג האוויר, שכן הסמוייד רגיש לחום ומסתגל טוב יותר לפעילות בטמפרטורות נמוכות.

האימון חייב להיות עקבי ונחוש, אך תמיד ברוח חיובית ועם הרבה סבלנות. האינטליגנציה הגבוהה של הגזע דורשת גירוי מנטלי קבוע באמצעות משחקי חשיבה ואתגרים. חשוב להתחיל באימון וסוציאליזציה מגיל צעיר, כדי לגדל כלב מאוזן ומחונך. יש להקפיד על השגחה בחצר, שכן לסמוייד יש נטייה לברוח ולשוטט אם רק ניתנת לו ההזדמנות.

טיפוח

הטיפוח של הסמוייד דורש השקעה יומיומית משמעותית, במיוחד בכל הנוגע לטיפול בפרוותו המרהיבה. הפרווה הכפולה דורשת הברשה יסודית מדי יום למניעת הסתבכויות ולהסרת שיער מת. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לאזורים רגישים כמו מאחורי האוזניים ומתחת לצוואר. בתקופות הנשירה, שמתרחשות פעם או פעמיים בשנה, נדרשת הברשה אינטנסיבית יותר.

למרות צבעה הלבן של הפרווה, אין צורך בביצוע רחיצות תכופות - רחצה כל חודשיים-שלושה מספיקה בהחלט, אלא אם כן הכלב מתלכלך במיוחד. חשוב במיוחד לייבש את הפרווה ביסודיות לאחר רחצה או פעילות במים, כדי למנוע זיהומי עור. האוזניים דורשות בדיקה וניקוי קבוע, במיוחד אחרי חשיפה למים או שלג. יש לגזור את הציפורניים אחת ל-3-4 שבועות ולהקפיד על היגיינת הפה באמצעות צחצוח שיניים סדיר.

תשומת לב מיוחדת נדרשת בעונות החמות, כאשר יש לוודא שהפרווה העבה אינה גורמת לכלב לסבול מחום יתר. שימוש במברשת דילול בתקופות אלו יכול לעזור בהסרת עודפי פרווה ולהקל על הכלב.

תזונה

הסמוייד זקוק למזון איכותי המותאם לגילו ולרמת הפעילות שלו. כלבים המשתתפים בפעילויות מאומצות זקוקים למזון עשיר יותר בחלבון. חשוב להקפיד על האכלה מסודרת פעמיים ביום ולהימנע מהאכלת יתר שעלולה להוביל להשמנה. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד, במיוחד בימים חמים.

מאפיינים פיזיולוגיים

הסמוייד הוא כלב בינוני-גדול בעל מבנה גוף חזק ואתלטי. גובהם של הזכרים נע בין 53 ל-60 ס"מ, והנקבות בין 48 ל-53 ס"מ. משקלם של הזכרים נע בין 20 ל-30 ק"ג, והנקבות בין 16 ל-23 ק"ג.

המאפיין הבולט ביותר של הגזע הוא פרוותו הכפולה המרהיבה - שכבה עליונה של שיער ישר וארוך, ושכבה תחתונה רכה וצפופה. צבע הפרווה הוא לבן טהור או קרם-לבן. עיניו שקדיות ובצבע חום כהה, ואוזניו זקופות ומשולשות. זנבו מסולסל ונישא מעל הגב, מה שמוסיף למראהו האצילי.

בריאות ותוחלת חיים

תוחלת החיים הממוצעת של הסמוייד היא 12-14 שנים. למרות שמדובר בגזע בריא יחסית, הוא עלול לסבול ממספר בעיות בריאות אופייניות:

• בעיות עיניים כגון ניוון רשתית מתקדם.
• בעיות לב.
• דיספלזיה של הירך
• רגישות לטמפרטורות גבוהות

חשוב לבצע בדיקות סקר גנטיות ובדיקות רפואיות שגרתיות, כולל בדיקות עיניים, לב וירכיים. יש להקפיד על מעקב וטרינרי קבוע ולשים לב במיוחד לסימני התחממות יתר בימים חמים.

היסטוריה

מקורו של הסמוייד בקרב שבט הסמוייד, עם נוודי-למחצה שהיגר לסיביר לפני כאלף שנים. באזורים אלה, בהם הטמפרטורות יכולות להגיע למינוס 60 מעלות, התפתח הגזע כדי לשרוד בתנאים הקשים ביותר.

הכלבים חיו בקרבה רבה לבני האדם, ישנו עימם באוהלים כדי לשמור על חום, ושימשו הן ככלבי עבודה והן כחיות מחמד. תפקידם התפתח מציד איילים לרעיית העדרים, ובהמשך גם למשיכת מזחלות.

בסוף המאה ה-18, הגזע הגיע לאנגליה והפך לאהוב על חובבי כלבים מהמעמד הגבוה, כולל המלכה אלכסנדרה. הסמוייד היה שותף חשוב במסעות חקר של הקוטב, כשחוקרים מפורסמים כמו סקוט, שקלטון ואמונדסן השתמשו בכלבים אלה במסעותיהם.