פאג

מבט חטוף

הפאג (Pug) הינו גזע כלבים קטן מימדים, אלגנטי, משעשע, חברותי, אוהב את סובביו ואהוב - "כלב גדול בגוף קטן". מראהו מורח חיוך על פני המתבונן - הפאג מאופיין וידוע בקפלים הרבים שעל פניו, אפו הפחוס, עיניו הגדולות והבולטות, ראשו העגול וזנבו המגולגל.

גזע זה הוא ליצן אמיתי בליבו, אך הוא נושא את התואר בכבוד רב! הפאג הינו שובבני וחברותי, שטותי ומצחיק, מסוגל ומוכן לשעת משחק אך הוא גם זקוק לתשומת לב רבה ולכן חייב להיות קרוב לבני משפחתו. הפאג אוהב להיות במרכז תשומת הלב ובהעדר מתן תשומת לב הולם הוא עשוי להיעצב.

הפאג, שמקורו בסין הרחוקה, פותח בזמן שושלת האן. הסינים שהרבו ופיתחו גזע זה תחילה, הוקירו את הכלבים עם המקומטים - הפאג ביניהם, מפני שאלה דומים לסמלים של מזל טוב בשפתם. הפאג ממשפחות הקיסרות והמלכות בסין ובאירופה הפך לכלב של כולם - כלב הלוויה האולטימטיבי עבור מבוגרים, צעירים ואף ילדים.

באישיותו המדהימה טמונות תכונות אופי רבות ששוב הופכות אותו לאחד מבני הלוויה האידיאליים - חכם, אוהב, נאמן, עליז, שובבני ושובה לבבות. על אף שהפאג הינו גזע אינטליגנט הוא ניחן גם בעקשנות - תכונה ההופכת את תהליך האילוף למאתגר יותר.

במידה וזכה לתהליך סוציאליזציה מוקדם ומוצלח, הפאג ישתלב נהדר עם ילדים, כלבים אחרים, חתולים וחיות מחמד אחרות. מקומו של הפאג הינו בבית בסביבה נוחה לצד בעליו שבה הטמפרטורה לא גבוהה או נמוכה מדי ולא לחה מדי.

תהליך הטיפוח לא ארוך במיוחד אך דורש דקדקנות ועמידה בפרטים הקטנים - ניקוי הקמטים בפנים הינו הכרחי ובהעדרו עשויים להתפתח דלקות ומחלות עור שונות. מומלץ לנקות את האוזניים ולגזור את הציפורניים, כמו כן להקפיד על היגיינת הפה והאוזניים.

מזג ואישיות

אין לצפות מהפאג לסייע בצייד או להגן על הבית ובני המשפחה - הפאג פותח בכדי להוות בן לוויה - תפקיד אותו ממלא בהצטיינות. הפאג משתוקק לחיבה ולחיק בעליו והוא חש ברע כאשר למסירות אותה הוא מעניק אין גמול.

הפאג נוטה להיות לכלב שאינו מרבה לפעול פיזית, הוא שבע רצון מלשבת בחיק בעליו בכל מצב. אין זה אומר כי הפאג הינו חסר יצר הרפתקנות, משעמם וסתמי - להפך, הפאג הוא שובבני, קומי, אוהב למלות ולממש את שעות הפנאי והמשחק וכמובן מבדר את בעליו בתעלולים מטופשים.

מזגו של הפאג מושפע ממספר גורמים, ביניהם: תורשה, סוציאליזציה, אימון ואילוף. גורים עם מזג עדין הינם סקרנים ושובבים, מוכנים בכל רגע להתקרב לאנשים ולהיאחז על ידם.

בדומה לשאר גזעי הכלבים, סוציאליזציה מוקדמת אצל הפאג הינה חשובה מאוד ואופייה יעצב את דמותו של הכלב. מומלץ לחשוף את הפאג כבר מגיל צעיר (מיד לאחר החיסונים הראשונים בהתייעצות עם וטרינר) לאנשים ובעלי חיים אחרים, צלילים, מראות וחוויות שונות.

הפאג עם ילדים וחיות מחמד אחרות

הפאג אוהב מאוד ילדים! על אף מימדיו הקטנים, הפאג איננו עדין כשאר הגזעים הקטנים ולכן הוא אחד מהכלבים האידיאליים עבור משפחה עם ילדים. עם זאת, הפאג איננו הכלב האידיאלי עבור משפחה שמחפשת פרטנר למשחקי ספורט שונים ולביצוע תרגילים מסובכים.

על אף שהפאג הוא כלב אוהב ועדין כלפי סובביו, על כל קיום אינטראקציה בין הפאג לבין ילדים יש לוודא כי מבוגר אחראי משגיח.

פאג שעבר תהליך סוציאליזציה נכון, אומן ואולף כראוי יכול לגדול גם בקרבת כלבים אחרים וניתן לשכנו בבטחה עם חתולים, ארנבונים וחיות מחמד אחרות.

טיפול

על אף שהינו שובבני ופרוע, הפאג איננו זקוק לטיפול רב ומסובך בכדי לשגשג - הוא ישמח גם לרבוץ רוב שעות היום בקרב משפחתו - הוא אידיאלי עבור אנשים מבוגרים, צעירים וילדים כאחד. מפאת היותם קטנים, שקטים ובאופן יחסי לא פעילים בתוך הבית, הם בחירה מצוינת לכלב לגידול בדירה.

הפאג נוטה להשמין ולכן מומלץ לבצע אימונים קטנים וקלים, כגון הליכה לצד שילוב שעות משחק. הם רגישים נורא לחום וללחות ולכן יש לצמצמם את כמות ומשך הטיולים בימים חמים ולחים במיוחד, במידה וחם גם בתוך קוטלי הבית מומלץ להשתמש באמצעי קירור.

אלה ששנתם קלה עשויים אף להצטייד בזוג אטמי אוזניים כי הפאג נוטה לנחור בשנתו!

טיפוח

הברשה על בסיס שבועי באופן קבוע תסייע לשמור על הפרווה במצב טוב ואף לצמצם את כמות הנשירה. ניתן לקלח את הכלב אחת לחודש, מומלץ להימנע משימוש בסבון רב בכדי למנוע פגיעה בשכבת השומן שבפרוותו שתפקידה להגן על עורו.

קיצוץ ציפורניו של הפאג הינו הכרחי מאחר שגזע כלב בית זה בדרך כלל לא שוחק את ציפורניו באופן טבעי כפי שגזעי כלבים פעילים אחרים שוחקים. במידה ואין ברשותכם הניסיון הנדרש לגזור את ציפורני כלביכם מומלץ בחום להיוועץ בווטרינר/ית מוסמכ/ת או בספר/ית כלבים מקצועיים. קיצוץ לא נכון עשוי לפגוע בכלב, לגרום לדימום מקומי ואף להוביל לחוסר שיתוף פעולה עתידי של הכלב בתהליך הטיפוח.

קמטי הפנים של הפאג דורשים טיפול מיוחד. קפלים אלה הם חממה לזיהום במידה וביניהם מצטבר לכלוך או רטיבות. לאחר רחיצתו של הכלב יש לייבש ביסודיות את הקמטים וגם ביום יום יש לדאוג להיגיינה תקינה באזורים הללו. מלבד קמטי הפנים מומלץ לשמור על היגיינה גם באוזניו של הפאג, בדומה לכלבים אחרים שאוזניהם שמוטות, האוזניים מהוות גם כן "חממה" להתפתחות זיהומים והצטברות לכלוך. הן את הקפלים והן את האוזניים ניתן לנקות בעזרת צמר גפן. לניקוי האוזניים ניתן להיעזר בתכשיר ייעודי לניקוי אוזניי כלבים.

עיניו הבולטות של הפאג זקוקות גם הן לתשומת לב מיוחד. מפני שאלה בולטות, הן רגישות לפגיעה וגירוי מסבונים ומכימיקלים אחרים.

בדומה לשאר הגזעים הקטנים, גם לפאג נטייה גדולה יותר ללקות במחלות חניכיים. צחצוח על בסיס קבוע יסייעו רבות במניעת הצטברות אבנית וחיידקים בחלל הפה. ניתן לשלב גם מוצרים דנטאליים שונים לשמירה על היגיינת פה תקינה אך אין אלה מחליפים את פעולת הצחצוח המומלצת.

מומלץ להתחיל עם פעולת הטיפוח כבר מגיל צעיר - עוד מתקופת הגורות. הרגילו את הפאג למגע ולפעולות הטיפוח השונות, התעסקו בגופו, בפיו ובאוזניו והפכו את הפעילות לחיובית, לשם כך ניתן להשתמש בפרסים וחטיפים (או כל סוג של חיזוק חיובי).

בעת תהליך הטיפוח חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים של זיהום כגון אדמומיות או דלקות על גבי העור. שימו לב כי עיניו תקינות, אינן אדומות ואינן יבשות, עקבו אחר אפו, פיו וכמובן אחר התנהגותו. כל אלה ועוד יסייעו באבחון מוקדם של מחלה כשזו יתכן כי תגיע. זכרו - אבחון מוקדם עשוי למנוע סבל רב מכלביכם ובמקרים קיצוניים אף להצילו ממוות.

תזונה

לצד אהבתו של הפאג לתשומת לב בעליו מצטרפת האהבה השנייה והגדולה של הפאג - אוכל. גזע זה אוהב לאכול, לאכול ועוד קצת לאכול - המון ומכל הבא ליד, שילוב תכונה זו עם מימדיו הקטנים מביאה את הכלב לסיכון מהיר להשמין. כבעלי הכלב עליך לגלות שליטה עצמית חזקה, אין להיכנע ללחציו של הכלב ולהיענות לבקשותיו. הקפידו על האכלות מסודרות, הגבילו בחטיפים ועודדו פעילות גופנית.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), מומלץ להיעזר בטבלה זו בכדי למצוא את כמות המזון היומית המומלצת לכליבכם.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

הפאג הינו כלב קטן מימדים, איתן בעל מבנה גוף דחוס ויציב. ראשו העגול הינו מוצק בעל חרטום ריבועי קצר ופחוס. עיניו גדולות מאוד יחסית לראשו ובולטות, צבען כהה. אוזניו דקות וקטנות, פניו מאופיינות בקמטים גדולים ועמוקים. זנבו ארוך יחסית ומונח מעל לגופו - מגולגל על גבו.

מימדי גוף

המשקל האידיאלי של הפאג נע בין 6.3 ק"ג עד ל-8.1 ק"ג וגובהו נע בין 25 ס"מ לבין 35 ס"מ.

פרווה

על אף שפרוותו קצרה, הפאג הינו גזע בעל פרווה כפולה. בדרך כלל צבע פרוותו הינו חום - צהבהב או שחור כאשר הצבע החום-צהבהב מאופיין במספר גוונים - כגון "משמש" או אפור. לכל כלבי הפאג יש חרטום קצר, שטוח ושחור.

בריאות ותוחלת חיים

הפאג באופן כללי נחשב לכלב בריא אם כי, בדומה לשאר הגזעים, הם נוטים ללקות בפגמים ומחלות תורשתיות. לא כל הפאגים ילקו באותם המחלות (אם בכלל) אך כבעלים לפאג פוטנציאליים עלינו להכיר את אותם הפגמים והמחלות שמאיימים על כלבינו.

מומלץ להיעזר ברכז הגזע בארץ ברכישת פאג גזעי. אומנם, המחירים גבוהים ממחירי כלבים ללא תעודות אך במסגרת עבודתו הרכז כפוף לתקני וחוקי ההתאחדות הישראלית לכלבנות ולאור עמידתו בתנאים אלה ניתן לרכוש כלב אשר נטייתו לפגמים ולמחלות גנטיות חמורות נמוכה עד לאפסית (ואף תשומת לב לדברים הקטנים ביותר, בין היתר אופן גידול הגורים ותנאי בית הגידול).

תוחלת חייו של הפאג נעה בין 12 ל-15 שנים.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• דמודיקוזיס - מחלת עור.
• מחלות בדרכי הנשימה.
• ניוון עצבי.
• דלקת המוח.
• בעיות בדרכי הנשימה.
• אפילפסיה.
• תסמין עין יבשה.
• כיבי קרנית.
• בעיות עיניים.
• אלרגיות.
• זיהום אוזניים.
• מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה).
• רגישות לחיסונים.

היסטוריה

מקורם של הפאג הוא בסין הרחוקה ופיתוחו מתוארך לתקופת שושלת האן (מהמאה השלישית לפני הספירה ועד למאה השלישית אחרי הספירה). חלק מההיסטוריונים סבורים כי הפאג הינו קרוב משפחתו של המסטיף הטיבטי. גזע זה היה מוערך בידי הקיסרים של סין - בני הגזע זכו למגורים מפוארים ולעיתים אף להגנה צמודה של חיילים.

פאג הוא אחד מהגזעים קצרי האף (פחוסי האף) מתוך שלושה אשר פותחו בסין. חלק מאמינים כי כלבי ה"פו" הסיניים (פסלי אבן הענקיים אשר היו כ"הגנה" לקיסרים) הם למעשה רפרזנטציה של הפאג העתיק.

במאה ה-16 המאוחרת ובתחילת המאה ה-17, סין החלה לקיים קשרי מסחר עם ארצות אירופה. על סמך הדיווחים, כלבי הפאג הראשונים באירופה הגיעו עם סוחרים הולנדיים אשר קראו לגזע זה מאפסהונד - שם בו משתמשים עד היום.

כלב הפאג הפך במהרה למועדף של משקי בית המלוכה ברחבי אירופה ואף שיחק תפקיד בעיצוב ההיסטוריה של משפחות רבות. בהולנד הפאג הפך לכלב הרשמי של בית אורנז' - נאסאו כאשר, על פי הדיווחים, הציל הפאג את חייו של הנסיך וויליאם בעת שהתריע בפניו כי הספרדים מתקרבים ב-1572.

כאשר וויליאם, נסיך אורנז' (ידוע גם כוויליאם השלישי) עשה את דרכו לאנגליה ב-1688 עם אשתו מארי השניה לקחת את כתרו של ג'יימס השני, הם הביאו עימם כלבי פאג לשטחה.

על סמך התיעודים והעדויות, ניתן לראות כי גם בעבר היו גם כלבי פאג שחורים. אחת העדויות הבולטות היא ציורו של האומן המפורסם וויליאם הוגרט' - מעריץ גדול של הגזע. עם התפתחות הגזע ברחבי אירופה זכה הפאג לשמות שונים במדינות השונות, לדוגמה: בצרפת נקרא קארלין (Carlin), בספרד דוגולו (Dogullo), בגרמניה מופס (Mops) ובאיטליה קגאנלינו (Caganlino).

בתחילת המאה ה-19 החל להיטוות הבסיס לתקן הגזע כאשר שני קוים הפכו למרכזיים באנגליה. הקו הראשון נקרא קו מוריסון (Morrison line) וכפי שנמסר מושתת על כלבי המלוכה של המלכה שרלוט, אשתו של גורג' השלישי. הקו השני פותח על ידי הלורד והגברת ווילובי דה ארסבי ובוסס על כלבים שיובאו מרוסיה והונגריה.

כלבי הפאג הוצגו לראשונה באנגליה ב-1861, תיעוד היוחסין החל ב-1871 עם 66 כלבי פאג. באותו הזמן בסין, הפאג המשיך להיות כלבם של משפחות המלוכה, כאשר הבריטים פלשו לארמונות הקיסרות ב-1860 הם גילו מספר כלבי פאג אותם לקחו עימם בחזרה לאנגליה.

לזוג הכלבים קראו לאם ומוסס (Lamb & Moss), שני גזעים אלה בעלי "קו דם סיני טהור" הורבעו והעמידו לאוויר העולם את הצאצא קליק (Click). קליק היה כלב יוצא מן הכלל אשר הורבע מספר פעמים - הן עם קו הוריסון והן עם קו ווילובי. לקליק נזקפה הזכות ליצירת צאצאים טובים יותר ולעיצוב הפאג המודרני של ימינו.

הפאג היה מאוד פופולארי גם במהלך התקופה הוויקטוריאנית שם צוין בציורים, גלויות ופסלונים רבים. לעיתים קרובות הוצג הפאג עונד קולר רחב ומקושט או עם קשת המונחות סביב צווארם.

גזע הפאג הוצג בארצות הברית לראשונה לאחר מלחמת האזרחים והגזע הוכר כגזע נפרד בהתאחדות האמריקאית לכלבנות כבר בשנת 1885. תחילה, הפאג היה גזע פופולארי מאוד ברחבי ארצות הברית אך עם חלוף המאה העניין בגזע זה דעך. על אף חוסר העניין בגזע זה בשנים אלו עדיין מגדלים מסורים של הגזע המשיכו להרביעו ולאחר מספר שנים שוב זכה הגזע לפופולאריות רבה.

כיום הפאג הינו בן לוויה של כלל המעמדות באוכלוסייה. הפאג נפוץ יחסית הן בארץ והן ברחבי העולם.