שיצו

מבט חטוף

השיצו (Shih Tzu) הינו גזע קטן מימדים עתיק יומין, למעשה אף נמנה בין 14 הכלבים העתיקים בעולם. תכונות המראה והאופי הופכות את השיצו לבן לוויה מדהים, גזע אינטליגנט, פעיל, מודע לסביבתו, חברותי ועצמאי. משמעות שמו היא אריה קטן אך לאחר הכרות קצרה ניתן כבר להבין כי אין ולו דבר אחר פראי בגזע הכלבים המדהים הזה!

לאורך ההיסטוריה השיצו שימש כבן לוויה למשפחות המלוכה, הקיסרות והאצולה בסין. אלפי שנים לצד האדם הפכו את השיצו לבן לוויה נהדר. השיצו שופע שמחת חיים, חיבה ואהבה, כמצופה, הוא משגשג אך ורק בקרבת בני משפחתו במשך כל שעות היום ולא מחוץ לכותלי הבית לבדו.

פרוותו הארוכה המטלטלת ברוח ותנועתו האלגנטית מציירים את השיצו כשחצני ומתנשא, כאחד שמקומו בארמון על כריות משי, אך ההפך הוא הנכון. השיצו הינו גזע כלבים יפיפייה אך באותו הזמן בן לוויה חברותי, מלא חיים, אוהב ומסור לבעליו.

אישיותו של השיצו מרתקת במיוחד, נראה שגם את אלה המפחדים מכלבים הוא מצליח לשבות בקסמיו, למעשה, הוא לא מאפשר לאף אחד להתעלם ממנו. יכולת ההסתגלות של השיצו גבוהה במיוחד, מתאים לגידול בדירה קטנה ולבית גדול צמוד קרקע עם גינה ענקית. גזע זה מסתדר נהדר עם ילדים וחיות מחמד אחרות אך מפאת גודלו ומבנה גופו יש להשגיח על כל אינטראקציה בינו לבין ילדים קטנים, פעוטות וכלבים גדולים אחרים. כפי שכבר צוין בפסקאות הקודמות, אלפי שנים לאורך ההיסטוריה לצד האדם עיצבו את אישיותו והפכו את השיצו לבן הלוויה האידיאלי.

תהליך טיפוחו של השיצו דורש זמן רב תוך מתן תשומת לב לפרטים הקטנים. סירוק והברשה על בסיס יומי נחוצים בכדי לשמור למנוע קשרים וסבכים בפרווה. יש לשמור על אורך ציפורניים, היגיינת פה וניקיון חלל האוזן על בסיס קבוע.

מזג ואישיות

כל גזע פותח עבור תפקיד מסוים, מבחינה היסטורית, המטרה של השיצו היה להוות בן לוויה וזה למעשה מה שגזע זה רוצה להיות, השיצו פשוט רוצה חושק להיות לצד בעליו.

שפע של חיבה ואהבה היא אחת מתכונות האופי הבולטות אצל השיצו, חיק בעליו הוא תמיד היעד המועדף. גזע זה שמח כאשר הוא נמצא לצד בני משפחתו, נותן ומקבל בחזרה תשומת לב.

כפי שכבר צוין, השיצו איננו כלב הרובץ בפינתו, הוא ערני לסביבתו, מלא חיים ועשוי לנבוח על זרים שבאים לביתו. עם זאת, הוא יהפוך כל זר לחבר ברגע שזה יעבור במפתן הבית.

השיצו עם ילדים וחיות מחמד אחרות

השיצו הוא בן לוויה משפחתי נהדר, הוא מסתדר היטב עם כלבים וחיות מחמדים אחרות, הוא בעל אישיות צייתנית, וכמובן, הוא נפלא עם ילדים. עם זאת, על אף שהשיצו נפלא עם ילדים יש להשגיח על כל אינטראקציה ביניהם, אין לאפשר לילדים קטנים להרימו ויש ללמדם כיצד לנהוג עם הכלב ובקרבתו. הסבירו את רגישותו ועדינותו, זכרו כי כל נפילה או פגיעה פיזית אחרת עשויים להסב נזק רב לכלב.

טיפול

לשיצו לא באמת משנה היכן הוא מתגורר כל עוד הוא לצד בני משפחתו. לגזע זה יכולת הסתגלות גבוהה במיוחד, מסתדר נהדר בדירה קטנה או בבית צמוד קרקע גדול. ללא כל צל של ספק השיצו הוא כלב לגידול בתוך כותלי הבית לצד בעליו ואין זה מקומו מחוץ לבית בתוך המלונה (אם כי ישמח לבלות מדי פעם בגינה).

גזע זה מסתפק בהליכות קצרות בכל יום, הוא איננו פעיל באופן קיצוני אך ישמח לפרוק אנרגיות לצד בעליו, מלבד ההליכות, בשעת משחק מהנה. השיצו יהנה מלהיות בחיק בעליו, לשוטט סביב הבית, לשחק עם צעצועים או לרוץ ולקבל את פני אורחי הבית.

בדומה לשאר הגזעים בעלי מבנה פנים קצר, גם השיצו רגיש לחום, לכן, בימים החמים עליו להשאר בתוך כותלי הבית כאשר פנים הבית ממוזג ומאוורר וזאת בכדי להימנע מתשישות חום (התייבשות).

חלק ממגדלים השיצו מדווחים על ניסיונותיו "לעופף" ממקום למקום. לא, השיצו לא מסוגל לעוף, אך גזע זה מגלה חוסר פחד וקופץ ממקום למקום. על אף שגבהים אלה נתפסים כנמוכים עבורנו, עבורם גובה זה עלול להוביל לפגיעה חמורה. חשוב מאוד לא לאפשר לכלב לקפוץ מידיכם שכן פעולה זו עשויה להסב נזק באותו האופן.

על אף שבאופן טבעי השיצו הינו צייתן וחברותי, גזע זה זקוק לסוציאליזציה מוקדמת לצד אימונים. בדומה לכלבים אחרים, עשוי הגזע להיות ביישן במידה ולא עבר תהליך סוציאליזציה תקין בתקופת הגורות, חשפו את כלביכם, מוקדם ככל הניתן, למראות, צלילים, חוויות, אנשים, כלבים וחיות מחמד אחרות רבים ככל הניתן.

השיצו נחשב לגזע קשה לגמילה מעשיית צרכים בתוך כותלי הבית, חשוב מאוד לאחר החיסונים למנוע מהגורים הזדמנויות לעשות את צרכיהם בתוך הבית. ניתן לאלף את הכלב לעשיית צרכים בארז חול, בדומה לזה של החתולים.

טיפוח

שמירה על פרוות השיצו יפיפייה הינה תובענית ודורשת זמן רב. הברשת וסירוק הפרווה על בסיס יומי נחוצים בכדי למנוע תסבוכות וקשרים, כמו כן רחצה במים לעיתים תכופות (ניתן להשתמש בשמפו ותכשירי פרווה לעיתים רחוקות יותר).

הפכו את חווית הטיפוח לנעימה ככל שניתן, עבורכם ועבור כלביכם. הרגילו את כלביכם למגע ולפעולות הטיפוח כבר מתקופה הגורות. בשעת ההברשה והסירוק, אנו רוצים לוודא כי אני מסרקים היטב מבסיס השערה (העור), רבים מרגילים על כלבם לשכב על הצד, כך ניתן לסרק את הפרווה הכפולה בחלקים, בדרך זו קל יותר להבריש ונוח יותר לכלב. ניתן לפנק בצ'ופר בסוף התהליך (שיטת חיזוק חיובי) כגון: חטיף, משחק אהוב או מילה טובה.

בגיל 10 עד 12 חודשים, פרוות השיצו משתנה מפרווה פלומתית לפרווה משיית. במהלך תקופה זו, ככל הנראה תרגישו כי הפרווה מסתבכת מהר יותר משאתם יכולים להתירה, אך אין לוותר, תקופה זו היא זמנית בלבד ונמשכת כשלושה חודשים לכל היותר, בסופה, הפרווה תשתנה לחלוטין וההברשה תהפוך לקלה יותר.

את ציפורניו של השיצו יש לגזור על בסיס חודשי וזאת מפני שלרוב אינו שוחק אותן באופן טבעי, בהעדר ניסיון בגזירת ציפורניים יש להיעזר בווטרינר מוסמך או ספר כלבים מקצועי. זכרו, גזירה ללא כל ניסיון עשויה לגרום לפציעתו של הכלב, דימום ולאי שיתוף פעולה עתידי.

בדקו את אוזניו של כלביכם אחת לשבוע לכל הפחות, חפשו אחר לכלוך, הפרשות, אדמומיות או ריח רע אשר עשויים להציע על זיהום מקומי. נקו את אוזניו החיצוניים בלבד בעזרת צמר גפן ספוג בתמיסת אוזניים ייחודית לכלבים. לעולם אין לנקות בעזרת מקלות אוזניים, כמו כן אין לעולם לנקות את האוזן התיכונה, גם אם ישנו חשש לזיהום. במידה והבחנתם בזיהום פוטנציאלי יש להיוועץ עם וטרינר בהקדם האפשרי. שערות צומחות באוזניו, הן מהוות מחסום לאוורור תקין של חלל האוזן ומצע להצטברות חלקיקים, לכן מומלץ להיעזר בספר כלבים מקצועי למריטתן.

פרצופו של השיצו, בדומה לשל תינוקות, זקוק לתשומת לב והשקעה על בסיס יומי. הוא נוטה להתלכלך לאחר האוכל ועיניו דמעות בקלות, לכן זה הכרחי לנקות את פניו בעזרת מטלית רכה ספוגה במים חמים (לא רותחים).

בדומה לשאר הגזעים הקטנים גם השיצו נוטה לסבול מבעיות דנטאליות. חשוב מאוד לשמור על שיניו לאורך כל חייו: גורות, בגרות ועד זקנה. צחצוח לפחות כפעמיים בשבוע יסייעו במניעת הצטברות אבנית וחיידקים בחלל הפה ושמירה על חניכיים בריאות. ניתן להשתמש בתכשירים דנטאליים שונים כתוסף לשמירה על היגיינת הפה, אך אלה אינם מחליפים את פעולת הצחצוח.

בצעו בדיקות שגרתיות על בסיס שבועי לפחות, חפשו אחר פצעים, פריחות או סימנים המעידים על זיהום מקומי כגון אדמומיות ודלקות. עקבו אחר מצב עיניו, שיניו, אפו ושאר חלקי גופו, זהו כל שינוי קיצוני בהתנהגות והפעילו שיקול דעת בריא. זכרו, אבחון מוקדם של מחלות ימנע סבל רב מכלביכם ולעיתים, במקרים קיצוניים, אף יציל ממוות.

תזונה

כמות המזון המומלצת ליום לגזע זה משתנה מפרט לפרט ותלויה בגיל, בגודל, במבנה הגופני, בקצב חילוף החומרים וברמת פעילות, משמע, כמות מזון אשר מתאימה לשיצו אחד לא תתאים בהכרח לאחר ולהפך.

כמות צריכת המזון היומית תלויה גם כן באיכותו וברמת הנעכלות שלו, ככל שהמזון איכותי יותר בדרך כלל כך גם רמת הנעכלות שלו גבוהה יותר. רמת הנעכלות מצביעה על אחוז המזון אשר מתעכל ונספג בגוף ומתבטאת בצואה קטנה יחסית לכמות המזון הנצרך. באותו אופן, מזון בעל רמת נעכלות נמוכה מופרש בכמות גדולה יותר בצואה ואחוז ספיגתו בגוף נמוכה.

על גבי אריזות המזון טבלה הבנויה מגיל הכלב ומשקלו (בעיקר במזון גורים), לפיכך הוראות היצרן מצביעות על כמות מזון מומלצת לכלבכם.

מאפיינים פיזיולוגיים

מבנה גוף

השיצו הוא גזע כלבים קטן מימדים, גופו מוצק ואורכו ארוך מאורך הזנב במקצת. הראש עגול ורחב, חרטומו מרובע וקצר ואפו רחב גם כן. עיניו גדולות ובולטות הינן כהות אך בהירות יותר בשיצו כחול (אפור) וחום. אוזניו השמוטות מונחות קרוב לראש ומכוסות בהמון פרווה. הזנב מכוסה בפרווה רבה, מונח גבוה מעל לגוף ומקופל לכיוון הגב

מימדי גוף

השיצו נישא לגובה שלא עולה על 27 ס"מ ומשקלו נע בין 4.5-8 ק"ג.

פרווה

פרוותו של השיצו הינה כפולה, ארוכה, צפופה ומשיית וקיימת במגוון צבעים ומרקמים: שחור, שחור ולבן, אפור ולבן, אדום ולבן (על סמך תקן הFCI כל הצבעים מורשים).

בריאות ותוחלת חיים

תוחלת חייו של השיצו נעה בין 10-16 שנים. גזע זה בדרך כלל הינו בריא, אך בדומה לשאר הגזעים הוא נוטה ללקות בפגמים ומחלות גנטיות. כבעליו הפוטנציאליים, עלינו להכיר את אותן הבעיות ולזהות אותן בשעת הצורך גם אם אלה אינן נפוצות במיוחד.

מומלץ להיוועץ עם רכז הגזע דרכו ניתן להגיע להמלטות מבוקרות בכפוף להתאחדות הישראלית לכלבנות וה-FCI. במידה ואינכם נעזרים ברכז הגזע חשוב מאוד לבקש אישורי בריאות המעידים על בריאות ההורים והצאצא, ולבצע אף בדיקה עצמאית אצל וטרינר מוסמך המכיר את הגזע.

לפניכם רשימה חלקית של המחלות הגנטיות של גזע זה (חלקן שכיחות וחלקן נדירות):

• אלרגיות.
• פריקת פיקת הברך.
• מחלת אגן תורשתית (היפ דיספלזיה).
• אבנים וזיהום בשלפוחית השתן.
• בעיות עיניים.
• זיהום אוזניים.
• עיטוש הפוך.
• בקע טבורי.
• בעיות שיניים וחניכיים.

היסטוריה

שורשיו של השיצו עתיקים ושרויים במסתורין ובמחלוקת. מחקר שפורסם לאחרונה חושף שהשיצו הינו אחד מתוך 14 גזעי הכלבים העתיקים ביותר בעולם, עצמות כלבים שנמצאו בסין הוכיחו כי הגזע היה קיים באזור כבר בשנת 8000 לפני הספירה.

חלק מאמינים כי הגזע פותח על ידי נזירים טיבטיים וניתן כמתנה למשפחת המלוכה בסין. כמו כן אחרים סבורים כי הגזע פותח בסין כתוצאה מהכלאה של פקינז ולאסה אפסו עם גזעים אחרים. בלי להתחשב באזור בו פותח - סין או טיבט, זה ברור לכל הדעות כי השיצו היה בן לוויה אצילי ויקר בעבר הרחוק. ציורים, אמנות ורישומים מתקופת שושלת טאנג (בין השנים 618-907 לספירה) תיארו כלבים קטנים הדומים לשיצו. איזכור לגזע מופיע שנית בין השנים 990 - 994 לספירה במסמכים, מספר ציורים וגילופים.

במאה ה-13, מרקו פולו דיווח כי הקיסר המונגולי קובלה קאן החזיק מפר כלבי "אריה" קטנים עם אריות צייד מאולפים - לא כטרף, אלא בכדי להשאיר את האריות רגועים. חלק סבורים כי אותם הגזעים המתוארים בתיעוד הם כלבי השיצו.

בתקופת שושלת מינג (1368-1644), משפחות מלוכה סיניות החזיקו כלבי מסוג שי צו, וה"כלבי אריה הקטנים" הוזכרו במספר מסמכים מתקופה זו. כפי שנמסר כלבים אלה היו קטנים, אינטליגנטים וצייתנים, במראם דומים מאוד לאריות.

אין אזכור רב על כלבי השיצו במסמכים מהמאה ה-18 עד לתחילת המאה ה-20, אך הרבה פיסות אומנות מתקופה זו מתארים כלבים קטנים, פרועים ושמחים.

בשנת 1861, השיצו הפך לפופולארי בבית המשפט הקיסרי (בית המשפט של בני האצולה) כאשר פילגש משפחת המלוכה הפכה לקיסרית של סין. הגזרות מלכותיות הראשונות אותן הוציאה צה שי, אחת מקיסריות סין, היו שהאדם אשר ייתפס מענה (מלשון עינוי) את כלבי הארמון יוצא להורג. לקיסרית צה שי הייתה אהבה ענקית לבעלי חיים ויישמה תוכניות הרבעה נרחבות תחת טיפולם הישיר של סריסי הארמון.

במהלך תקופת שלטונה, הדלאי למה העניק לצו-האי זוג כלבי שיצו מפוארים, כפי שנמסר אלה היוו את המקור ל"כלבי האריה הקטנים" של הארמון. נאמר כי כלבי השיצו חיו בארמון משלהם, שם אומנו לביצוע פקודות כגון, ישיבה ונפנוף ברגליים הקדמיות בעת ביקורי הקיסרית.

לאחר מותה של צו-האי בשנת 1908, משפחות מלוכה רבות התחרו ב"יצור" כלבים בעלי הפרווה בעלת המרקם והצבע המובחרים ביותר. בשל התחרות, פרקטיקת ההרבעה נשמרה בסוד. כלבים ברמה ירודה נמכרו בשווקים, ואילו אלה ברמה הגבוהה ביותר הוברחו מתוך הארמונות וניתנו כמתנה למבקרים זרים ואצילים סיניים.

בשנת 1928, כלבי השיצו הראשונים, זוג (זכר ונקבה), הובאו לאנגליה מבייג'ין על ידי הגברת בראונריג, אשתו של גנרל אפסנאות בפיקוד סין הצפונית. בשנת 1933, גברת האצ'ינס הביאו כלב שיצו מסין לאירלנד. כלב זה הורבע עם כלביה של גברת בראונריג. שלושה כלבים אלה היוו את היסודות לכלביה של גברת בראונריג. תחילה סווגו כלבי השיצו יחד עם כלבים טיבטיים רבים אחרים, אך בשנת 1934 הוכרו כגזע נפרד.

מארין מורדוק ופיליפ פרייס, אחיינה, היו הראשונים לייבוא כלבי השיצו לרחבי ארצות הברית. בארצות הברית, עד לשנת 1960, הוקמו שלושה התאחדויות לכלבי השיצו. בשנת 1969 הגזע הוכר כגזע נפרד בהתאחדות האמריקאית לכלבנות.